מתחם צוותא המיתולוגי חוגג 55, ומיטב הזמרים עומדים בתור. מי בפנים, מי בחוץ, כמה ולמה
פעם, הגם שזה לא היה מזמן כל כך, צוותא תל אביב היתה מותג מוביל ברוק הישראלי, לפני שהפופ מצא את עצמו והרבה לפני שהמוזיקה הים תיכונית השתלטה עליו. על הפופ.
לדור שלא ידע את המנהל האגדי נסים ציון נזכיר שצוותא (במרתף לונדון מיניסטור, רח' אבן גבירול 30), למרות מידותיה הזערוריות (בהשוואה לקיסריה, נוקיה, האנגר 11 או רידינג 3), היתה מֶכָּה מקומית.
היא נחשבה מקדש הופעות, היכל תרבות שאליו נשאו עיניים אמן מתחילים כמו גם מבוקשים. המדרגה העליונה והנחשבת ביותר בזירת ההופעות המתפתחת, שיא השיאים ופסגת החשק. מי שלא הצליח להטביע את חותמת צוותא בדרכון המוזיקלי שלו, כאילו לא נחשב, או לחלופין לא הגיע לדרגת החשיבות הנדרשת ולמעמד של כוכב.
עליונות שהפכה לחרב פיפיות
הנסיגה בהגמוניה של צוותא לא התרחשה בחטף. הכרסום היה זוחל, והסיבות מגוונות. בעיקר, במבט לאחור, בעטיה של אותה עליונות שהפכה לחרב פיפיות. מצד אחד, נוכח הביקוש לבמתו, אי אפשר היה להכניס סיכה בלוח הזמנים שלו. מצד שני, בצר להם, לאמנים ולמפיקים, החלו לחפש חלופות ופתרונות אחרים.
היו עוד סיבות: עליית קרנו של רוק המועדונים וחתירתו המתמדת מן השוליים אל המרכז; תמורות טכנולוגיות, סיזיפיות בחתרנותן בכיוון חוויית צפייה והאזנה משובחת ומשופרת ככל הניתן; וגם שינויים בהרגלי הצריכה והבילוי של הקהל, שלמד להעדיף את היציאה שלו משולבת בישיבה סביב שולחנות והטבת לבו במזון ובמשקה, או, לחלופין, בעמידה, אך בלי לוותר על השתייה.
סיבה נוספת היתה הפיכת המדיום, המופע המוזיקלי, למקור ההכנסה המשמעותי עבור האמן, במקביל לירידת כוחו של הדיסק ולעלייה בשימוש ביישומים הדיגיטליים המודרניים בחוויה האודיו-ויזואלית, ובהגברת התיאבון הכספי שלו ושל הניהול הסובב אותו.
חזרה לצפייה בישיבה בשורות
בקיצור, צוותא, ממגוון סיבות, התקשתה ובעיקר לא יכלה (אם לא טכנית אז כספית, וגם מנימוקים אידיאולוגיים) להתאים את עצמה לעידן ההופעות החדש, לדפוסי התנהלות ותשלום חדשים (של חלוקת הכנסות מכרטיסים וממכירת ארוחות ובעיקר משקאות).
האולם המבוקש ביותר בארץ ירד בהדרגה מנכסיו, הפסיד את ההגמוניה לטובת חללי הופעה אחרים. צעירים יותר, מעודכנים יותר, מותאמים יותר לטעמם של שוחרי המוזיקה, ועבר להתמקד באירוח פעולות תיאטרון ותרבות, תחומים שהם לא פחות חשובים וחיוניים, אך אנרגטיים ואינטנסיביים פחות ממופעי זמר ורוק.
במעמדה הנוכחי, כבית לתיאטרון, נחשבת צוותא (לפחות מבחינת הממסד התומך) כמרכז פרינג', אחד משלושה מרכזים דומים (לצד תיאטרון הסמטה ותיאטרון תמונע).
ודווקא משום כל האמור לעיל, בפתיח הארוך, מחממת את הלב כוונת המוסד הוותיק לנסות להחזיר את עצמו למרכז העניינים ובמת הרוק, לפחות ביריית הפתיחה לחגיגות 55 שנים לקיומו.
תוכנית המופעים שפירסם לשלושת חודשי החורף (ינואר, פברואר ומרץ) מרשימה במיוחד ומעוררת ריגושים וגלי נוסטלגיה, גם ללא מופעי הבידור, הפסטיבלים הייחודיים והפעילות התיאטרונית השוטפת.
אמנם, במבט מפוכח ולא מבעד לעיניים מצועפות, אין בה משהו יוצא דופן לגבי תוכניות חודשיות של מועדונים פעילים אחרים (בעיקר ברשת שפרשה זאפה), ובכל זאת: ההתמקדות בשמות גדולים והחזרה לצפייה בישיבה בשורות, כבאולם תיאטרון, עשויים להשיב לצוותא משהו מזוהרה.
נורית גלרון, צילום: יח"צ
לשמוע הופעה ממרחק של מטר
"במקום להרים אירוע רב-משתתפים וחד-פעמי, כפי שעשינו בחגיגות היובל של צוותא, החלטנו הפעם לפרוש כמה שיותר מופעים על פני שלושה חודשים", מסביר מנכ"ל צוותא משה טנא. "המטרה שלנו היא להחזיר משהו מרוח הצפייה של העבר. לנסות להראות שיש המשך ויש עתיד לישיבה בשורות, לראות ולשמוע הופעה ממרחק של מטר".
והמאמץ אכן ניכר, מפני שצוותא כבר קטנה על מספר לא מבוטל של אמנים, במיוחד כאלה ש"גדלו" בה כמו שלום חנוך (ולחשוב שפסגת השאיפות של להקת רוק כמו תמוז היתה המרתף של הלונדון מיניסטור) או שלמה ארצי, שבפורמט הקיץ שלו יש יותר מוזיקאים על הבמה מאשר צופים בצוותא.
אך לא רק הם. גם ברי סחרוף "עבר" שם אי-פעם, עם פורטיס ובלעדיו, ויהונתן גפן הריץ שם בלעדית-כמעט את הספוקן-וורד-רוק הבראשיתי שלו-שלנו (הרבה לפני שידענו על קיומו של הז'אנר). גם דויד ברוזה, עמיתו משכבר להיסטריית "האשה שאיתי", חלוץ אלבומי המולטי-פלטינה של הרוק הישראלי.
עוד מופע ותיק, שקנה את המוניטין שלו בצוותא של ציון וחוזר לחגיגות הנוכחיות, הוא "מאמי", אז אופרת רוק עם אהוד בנאי, אריה מוסקונה, מזי כהן ויוסי אלפנט ז"ל, היום מחזמר רוק עם בוגרים מוכשרים של בית צבי (כבר השבוע). הארד-קור שיקבל בעוד שלושה שבועות חיזוק מפתיע מהארד-רוק של להקת היהודים, שסולניתה אורית שחף היתה מאמי בגלגול הביניים של הבימה.
אגב, גם אופרת הרוק "מלחמה", שחיבר המוזיקאי קובי ויטמן מהתנסותו המרה במבצע חומת מגן, חזק בתמונה, מן הסתם עם כוכביה המקוריים דביר בנדק, יניב לוי ואיילת רובינסון הנפלאה.
חותמת נחשקת בדרכון
עוד ברשימה אמנים שצוותא עדיין במה ראויה והולמת להם גם בשלב הזה של הקריירה, כמו אחינועם ניני, שעשתה את הסיפתח שלה בהקלטה חיה בצוותא, נורית גלרון (כנ"ל), קרן פלס, הראל סקעת ויגאל בשן.
וגם כאלה שחייבים להכניס את צוותא לרזומה שלהם, מטעמי כבוד, יוקרה והרגשה שהקריירה/רשימת הכיבושים שלהם לא תהיה שלמה בלעדיה, כמו שלומי שבן או ישי לוי, להבדיל.
"צוותא היא עדיין חותמת נחשקת בדרכון", טוען טנא, ומפתיע בתוספת: "בעיקר אצל האמנים מהמוזיקה המזרחית. כשהזמנתי את עמיר בניון לקיים את הבכורה שלו אצלנו, הצוות סביבו הגיב בהפתעה גמורה".
עמיר בניון, צילום: יח"צ
ואכן, מה שהיה מעוז של אשכנזיות צפונית (למרות מקורו המפ"מי של המועדון, מייסודו של הקיבוץ הארצי) הוא בית לגיטימי גם למוזיקה מזרחית ו"שחורה". בעבר התארחו בו המלך עופר לוי, הראפר איציק שמלי, דודו טסה והכווייתים, הפקולטה למוזיקה מזרחית ועתה, כאמור, ישי לוי.
יעקב חזן מתהפך בקברו
נראה שדווקא משום שצוותא עדיין שם דבר, היא לא זכתה לפרגון ולשיתוף פעולה מלא ונדיב בשנת חגה מכל הגורמים בשוק, כמו משרדי אמנים שמרכזים כוחות במה משמעותיים, מחשש לקשרים שלהם עם מקומות הופעה אחרים.
נכון שאי-אפשר לארח את כולם בפרק זמן כה קצר, אבל תסכימו שהחגיגה היתה הרבה שלמה ומרהיבה אם היו נוטלים בה חלק אמנים כמו חוה אלברשטיין, יהודית רביץ, יוני רכטר, יהודה פוליקר, מאיר בנאי, ואפילו משינה ואביב גפן, שצוותא היא חלק בלתי נפרד מהקריירה שלהם. השמות, אגב, הם על דעתי בלבד.
דבר אחרון שנותר לברר הוא הסיכויים שלכם-שלנו לרכוש כרטיס לאחד המופיעים הנזכרים לעיל. ובכן, הם קטנים ביותר. כבר עתה, יום-יומיים אחרי פרסומה הרשמי של התוכנית והכוונה, כמעט בלתי אפשר להשיג כרטיסים באתר של צוותא בשיטה המקוונת. לא יודע אם אזלו מפני שנחטפו מיד עם ההודעה, נמכרו מראש לגורמים ולמשקיעים עסקיים או שכלל לא הוצעו למכירה (נכון לאתמול, המופעים של ברוזה, גלרון וארצי עדיין לא הופיעו באתר).
באותם מקרים ספורים בהחלט של מקומות פנויים בכמה שורות בלבד (מתוך כ-370 מקומות באולם), המחיר הנקוב הוא 180 שקל לכרטיס (חוץ מכניסה לחבורת הגבעטרון. 100 שקל בלבד לפני הנחות). מה שמגביר את ההרגשה שמי שבכל זאת עשה טובה לצוותא בשנת ה-55 שלה, עושה זאת בתמורה להרבה כסף. על חשבוננו.
יעקב חזן, ממייסדי מפ"ם וממעצבי האידיאולוגיה של צוותא (על שמו קרוי אולם 3, שמארח מופעי תיאטרון ובידור), בוודאי מתהפך בקברו. באנגלית זה נשמע יותר טוב ויותר קרוב לרוק.
חגיגות 55 שנה לצוותא יתקיימו במהלך החודשים ינואר-מרץ 2013, באולמות צוותא שבתל אביב. לפרטים: 03-6950156/7.