|
|
|
 |
ליאת דרור ניר בן גל הלהקה |
 |
|
|
|
| |
|
תנועת הפנינים על רצפת הפרקט |
|
|
|
|
|
|
העבודה עוסקת ביחס העדין בין הנגטיב לפוזיטיב, בין אשר אנו שומרים באפילה לבין אשר יוצא אל האור.
כאשר הנגטיב ייחשף אל האור מוקדם מדי במקום תמונה יפה תגיע השריפה, וכך גם כאשר חשוך מדי לא נוכל להוציא את התמונה אל האור, אנו זקוקים למוחלטות האור ולמוחלטות החושך על כל אין סוף הגוונים שביניהם,
כדי להכיר את כל חלקינו, לשלוח קרן אור אל האפילה ולהסכים להיפרד מהאור הנצחי ללא פחד אל האפילה היורדת.
בין האור לחושך אנו בוראים עולם היכול להביא עמו את הבריאות לגופינו ונפשותינו.
העבודה נעה בין הפרט למעגל חברתי לסביבה פוליטית.
ארכיטקטורה של אנשים, מבנים ואדריכלות של יחסים
מה קורה כאשר האור שבי נתקל באפילה שבחוץ או האור שבחוץ מאיר את האפילה שבי, האם התמונה שצולמה היא ההשתקפות האמיתית של האור והחושך, זו היא המוחלטות הקיימת, או רק נקודת המבט?
האם יש רגע בו כולנו יכולים לנוע בין האור לחושך באופן מוחלט?
לרקוד ריקוד פשוט של אמונה.
במופע משתתפים 10 רקדנים
פס הקול מורכב מקטעי מוזיקה מכל העולם
בשילוב טקסטים מוקלטים של אייבי נתן – ספינת השלום
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
| תגובת גולשים (1 תגובות) | | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 1. מופע האימים ללא פנינים
 | |  | | את ליאת דרור וניר בן גל אני מכירה מאז המופע הראשון ואני שומרת להם זכות ראשונים במחול המודרני הישראלי. לכן, התאכזבתי מאוד לראות שהמעבר לדרום לא הוסיף רבדים לריקוד שלהם, אלא רק הוריד את הרמה! רקדנים חובבנים, סיפור פתטי לילדים בני ארבע שנכנס באמצע המופע ללא הצדקה, כואורוגרפיה לא שלמה, עבודת מוסיקה גרועה. זזתי על הכסא בחוסר נחת לאורך כל המופע ונדמה שזו היתה הרגשתו של הקהל, שלא ידע אם ואיך למחוא כפיים בסופו. זה יפה להחליט לעבור לדרום מסיבות אידיאולוגיות, אבל למה ללכת אחורה במקצועיות???!! לפחות עלינו, אם לא עליהם? לא ברור אם לכעוס אל לבכות...
הוסף תגובה | |  | |  |
| מיכל , תל אביב (09/07/2008) |
|
|
|
|