NOOR היא יצירה רבת משתתפים ואביזרים לרקדנים ולנגנים, מסע של התפשטות מקליפות, וחיפוש של הנשימה הראשונית, של תחילת התנועה והצליל. היא משמיעה קריאה להיזכר במה שנתפס כמובן מאליו עד כדי שנשכח ביחסים שלנו עם חיינו, ועם חיי האחר.
NOOR"" נפתחת בחיזיון סוריאליסטי של יצורי-כלאיים שנעים מעל תהום שחורה ופעורה. מוזיקה בוקעת מתוך פיצוץ שמשאיר אחריו קו אופק דקיק – צליל אחד העשוי משכבות שונות, המגלם עיקרון פילוסופי סיני: האחד נושא על גבו את הריבוי, והריבוי – נושא בתוכו את האחד. התפצלות הצליל מולידה צורות שונות של חיים. שברי צלילים והברות הופכים מחומר-גלם למילים ומשפטים, ולמשפט אחד מוכר במיוחד. הרקדנים קוברים, חובקים ומרימים זה את זה, מתמסרים לתנועה עדינה ומלאת-עוצמה, מנקים זו את זה, תומכים ונתמכים זה בזו, ונעים עם התדרים הדקים של המוסיקה עד לתנועה הרמונית, מתואמת ופשוטה. היצירה שואבת את השראה משני מקורות: "מעשה מרכבה" המופיע בספר יחזקאל, ובו נגלה בפני הנביא עולם סמוי-מן-העין, ו"ספר הדאו" של לאו דזה – מחשובי הפילוסופים הסינים.
"'האחד הגדול' חבוי במים, ונע עם עונות השנה. משנשלם המעגל, הוא שב להתחילו מחדש, ורואה את עצמו – כאימם של ריבוא הדברים." ("האחד הגדול", לאו דזה)