|
|
|
 |
פסטיבל אפוס |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
בימוי: ג`וזף הילל
הפקה: זיאד טומה
צילום: סטפני ואייבר - בירון
עריכה: היידי היינס |
ארץ מקור: קנדה
משך הופעה: 80 דקות
|
|
|
|
ארבע נשים מופלאות עומדות במרכז הסרט הזה, כולן ידעו מגיל צעיר שארכיטקטורה מעניינת אותן, כולן נלחמו בתקרות זכוכית נמוכות במיוחד, כולן פרצו אותן והקדישו את חייהן לנוף, בפרט זה האורבני. פיליס למברט, בלאנש למקו ואן גינקל, קורנליה האהן אוברלנדר ודניס סקוט בראון הן לא שמות שגורים בפי כל, אבל עבודותיהן בתחום בניית ערים וגם עיצוב נוף השפיעו על העולם שאחרי מלחמת העולם השנייה. כולן נולדו הרבה לפני המלחמה וכיום הן נשים מבוגרות, עדיין צלולות ופעילות. הן מספרות את תולדותיהן, אינן משתהות על האפליה מסמרת השיער שפגשו בדרך, מזכירות כמעט כדרך אגב את כל המהמורות שנאלצו לדלג מעליהן, ומתרכזות בחזון, בחלום, ובעיקר – בהגשמה. בין השאר: אחת אחראית לבניית בניין הסיגראם בניו-יורק, אחרת הצילה את מונטריאול הישנה ממחיקתה תחת פסי רכבת אקספרס, שלישית אחראית להמצאתן והפצתן של גינות על הגג ורביעית שינתה את התפיסה העכשווית לגבי שימור מבנים. לכל אחת מהן עוד קרדיטים רבים, אבל הדבר המשמעותי שחוזר ועולה בעבודתן ובראיונות עימן הוא הניסיון ליצור סביבה אנושית, המיועדת לכל בני האדם.
|
|