|
|
 |
תיעודי |
 |
|
|
|
|
A Letter to David |
מכתב לדויד |
|
|
|
|
|
|
משתתפים: דוי קוניו, איתן קוניו, לואיס קוניו, סילביה קוניו, שרון אלוני |
הופעה ראשונה: 2025
משך הופעה: שעה ו-14 דקות
|
|
|
|
מכתב קולנועי של היוצר, תום שובל, לדויד קוניו, שנחטף ב-7 באוקטובר לעזה מקיבוץ ניר-עוז וגם כעבור למעלה משנה, טרם שב.
דויד ואחיו התאום איתן שיחקו בתפקידים הראשיים בסרט הביכורים זוכה הפרסים של שובל, "הנוער". הסרט הציג את הקשר החזק והבלתי אמצעי בין שני אחים, ובמרכזו אף עמדה חטיפה. שובל חוזר לסרט ההוא, אל חומרי הגלם שלו, אל התיעוד מאחורי הקלעים שלא נערך, לאודישנים ולטסטים. הוא מרכיב אותם מחדש ליצירה דוקומנטרית שהיא מכתב אישי אבל גם תמונה קרועה, רבת רבדים וכואבת, של המציאות החדשה בקיבוץ החרב בצל מלחמה, ועל חבריו, שרבים מהם נרצחו או נחטפו.
זהו מסע ויזואלי צורב על מה שהיה ולא יהיה, על אחים תאומים שהמציאות הפרידה ביניהם באכזריות ועל הקשר הבלתי נתפס שבין המציאות לקולנוע, בין החיים לזיכרון.
ביקורות **** וחצי
העובדות נשמעות כמו קארמה שהגשימה איזו נבואה קשה. הבמאי טום שובל ראיין לפני כ-15 שנה זוגות של תאומים לסרטו "הנוער". בין היתר עשה אודישנים לדויד ולאיתן קוניו מקיבוץ ניר עוז. והם אלה שנבחרו לשחק את צמד האחים התאומים, שחוטפים נערה, על מנת לקבל מבני משפחתה כסף גדול תמורת שחרורה. כלומר, סרט על חטיפה, שכעבור 12 שנים אחד מכוכביו נחטף על ידי החמאס לעזה. כמו שאומר שובל בסרטו הדוקומנטרי המטלטל והמצמרר: "המציאות חטפה את הסרט".
שובל משחרר ב"מכתב לדוד" פרץ של רגשות ותחושות שנאצרו אצלו בפנים וכעת השתחררו החוצה. החזרה לכל הפוטייג' שנשמר. מצילומי האודישנים, לא רק של איתן ודוד אלא גם של צמדי אחים אחרים שהתמודדו נגדם על התפקידים ב"הנוער". מהחומרים שבהם תיעדו דוד ואיתן את עצמם במסרטות קטנות, סטייל "מחוברים", שניתנו להם מטעם ההפקה על ידי יניב לינטון, ועד תיעוד חדש של איתן ושאר בני משפחה, בעיקר ההורים. ובצד כל אלה חלקים רלוונטיים מהסרט, חלקם מוצגים בקונטקסט עדכני, כששובל מנסה להבין ולנתח מה קרה לסרטו מאז צולם.
כשרואים את בני משפחת ביבס, שאף הם נלכדו בעדשת המצלמה בצילומי ההכנה לסרט, הלב מחסיר פעימה.תיעוד צובט לב, שגם מגובה בווייס-אובר מרגש, מהורהר, מתלבט, מחשב דרך מחדש של שובל. קשה להישאר אדישים לסרט הזה. ממש חובה לצפות בו. (נחום מוכיח, אתר הבמה)
|
|