סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 דצמבר 
א ב ג ד ה ו ש
1011121314
15161718192021
22232425262728
293031
כתבה
 
מאת: עמוס אורן פותח קופה: האם הג''אז הישראלי פורח?
 

 
 


האם ההודעה על השקת לייבל חדש, המיועד לג’אז ישראלי בלבד, היא אירוע מכונן בזירת הג’אז המקומית? או אקט יחצני שתכליתו לקדם את הכותרים של הלייבל?

שלושה דיסקים במכה

זירת הג’אז הישראלי הקטנטונת רגשה השבוע. חברת "עננה" שבבעלותו של יזם המוזיקה יניב דוידסון ("לבנטיני" למוזיקה ים-תיכונית, "קלאודיה" למוזיקה ישראלית באנגלית ועוד), השיקה השבוע את 972JAZZ, לייבל חדש שייוחד להפקה ושיווק של אלבומי ג’אז ישראליים. שלושת הכותרים הראשונים של פס הייצור החדש הם התקליטים החדשים של נגן הגיטרה חגי רחביה ורביעייתו, רביעייתו של החלילן אילן סאלם ו"המפעל האנושי"(HUMAN FACTORY) והחמישייה של נגן הסקסופון עמיקם קימלמן, שהוא גם המנהל האמנותי של הלייבל החדש.

עבור זירת ג’אז קטנה, שגרעין צרכניה נאמד באלפים בודדים (בין 5,000 ל-10,000 איש בלבד), חברת תקליטים בלעדית ושלושה דיסקים במכה אחת, הם בהחלט אירוע מכונן שעשוי לעצב את פני הג’אז המקומי לעתיד לבוא. אם לדבר במונחים בורסאיים, היא תופשת את הסצנה במגמת עלייה, בשלב של פריחה אדירה בג’אז בישראל.

הפריחה הזו באה לידי ביטוי בעיקר במיתוגם של הרבה פסטיבלים - מפסטיבל הג’אז של אילת (שיתקיים בכל זאת החודש, שנה 20 ברציפות, גם אם במתכונת מקוצצת של שלושה במקום ארבעה ימים בגלל המלחמה), דרך הפסטיג`אז בתיאטרון גבעתיים, פסטיבל הג’אז במצפה רמון (בניהולו של עופר פורטוגלי), פסטיבל הג’אז בירושלים (במסגרת פסטיבל ישראל) ופסטיבל הג’אז הוותיק של תל-אביב- לשעבר ג’אז, בלוז ו-וידיאו טייפ (בניהולו של ניצן קרמר) ועד לילות הג’אז בקיסריה, יוזמה יחסית טרייה ומצליחה. להם יש להוסיף סדרות ג’אז בהיכלי תרבות ובמוזיאונים ברחבי הארץ והופעות של אמני ג’אז אורחים ומקומיים במועדונים ובבתי קפה שמתמחים בכך (כמו "זאפה" ו"קמלוט") וגם אולמות מזדמנים (מהיכל התרבות בתל-אביב ועד האנגר 11 בנמל).

פריחה עם מעט תוצרת

מקור הפריחה הנוכחית נזקף לזכותם של אמנים ומוזיקאי ג’אז ישראלים, מתרבים והולכים, שמשחקים אותה בזירה הבינלאומית - אבישי כהן החצוצרן, אבישי כהן נגן הקונטרבס, הפסנתרן עומר אביטל, ההרכבThird World Love, נגן הגיטרה עופר גנור, הפסנתרן עומרי מור ועוד. אלה ואחרים הוציאו מוניטין חובק עולם לג’אז הישראלי בארה"ב ובאירופה. עד כדי כך שחברת התקליטים "הישראלית" הגדולה בעולם לג’אז היא דווקא ספרדית, FRESHSOUND.

בכדי לסבר את האוזן והעין: ההתקדמות האיכותית היא גם תוצאה של גידול כמותי. אם ב-1979 היו רק ארבעה סטודנטים ישראלים בברקלי, אקדמיית המוזיקה המובילה בבוסטון, היום מצטרפים למצבת הלומדים שם 60-50 ישראלים מדי שנה. כך שהיבול דלעיל, הוא בציר גידולם של מאות מוזיקאים לאורך השנים. וזאת מבלי לכלול את מגמות הג’אז בבתי ספר תיכון בארץ - תלמה ילין גבעתיים, תיכון אלון בירושלים, מטרו ווסט ברעננה, עירוני י"א בתל-אביב ועוד, כעשרה בסך הכל. ועם כל זאת, התוצר המקומי הנוכחי לא יכול לספק חומרים לתכנית רדיו חודשית, שלא לדבר על שבועית, על ג’אז ישראלי חדש.

אמנות זניחה במונחי רייטינג

מוזיקת הג’אז, מאז ומעולם, לא חסתה ולא תחסה בחיקו החמים של המיינסטרים. לא בעולם ובטח לא בארץ. היא מתנהלת אם לא במחתרת אז בשוליים, כמוזיקת אוונגרד, נצרכת על ידי מיעוט אליטיסטי-לכאורה, מבין, מתמסר, לא מתפשר ונכון להשקיע. גרעין הקהל קשיח. גבולותיו ומגבלותיו ידועים. 60-50 צופים בהופעה זו כבר הצלחה. אם יצטרפו חדשים, מדובר בבודדים, ובמונחי רייטינג ג’אז היא אמנות זניחה.

מדינת ישראל לא אוהבת להשקיע בתרבות בכלל ובמוזיקה לא פופולרית בפרט ולמרות זאת - ב-22 בחודש זה יקבל המוזיקאי והסקסופוניסט אלי דג`יברי את פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים בסך 67 אלף ש"ח שכר התפנות לשנה ומפעל הפיס העניק השנה את פרס לנדאו היוקרתי, 80 אלף ש"ח, לנגן הסקסופון והחליל הוותיק אלברט בגר. אבל יש בכך להטעות - המוזיקה והמוזיקאים חיים מהיד לפה. כדי להוציא תקליט, במיוחד בג’אז, אך גם בכלל, צריך אחד מהשניים - הון להפקה עצמית (פרי התגייסות של משוגעים לדבר) או תלות בטוב לבה של חברת תקליטים מקומית קיימת ("הד ארצי, "התו השמיני"). אפשרות אחרת היא לצאת לחו"ל ולחזור לארץ כמנצח, עם הדפסה מקומית של דיסק שהופק שם.

מבלי לזלזל באקט היחצני המוצלח למדיי, שבהשקת הלייבל החדש (כולל הופעה חגיגית של ההרכבים המאושרים בראשון האחרון ב"זאפה"`), 972JAZZ איננו חברת התקליטים הישראלית הראשונה והיחידה לג’אז בלבד.

הלייבל "ג`זאיז" (איז - קיצור של ישראלי) של החיפאי אדם ברוך, היה אחד הפעילים הראשונים בזירה. "האוזן השלישית" מפעילה מאז 2000 את הלייבל "אירסיי`ז ג’אז"(הג’אז של אירסיי), בניהולו האמנותי של יוסי אקצ`וטי, שהוציאה עד כה שישה אלבומים בלבד (הספק של אחד בשנה), ביניהם אחד של הפסנתרן דניאל שריד וארבעה (!) של אלברט בגר. הכותר הנמכר ביותר של הלייבל בארץ היה "ליסנינג" של בגר, עם 600 עותקים, ללמדכם על גודל השוק וגם על יעדים מוגדרים מאוד בשוק הבינלאומי. אגב, בשיא המקומי הלא רשמי בעשור האחרון מחזיק נגן הקונטרבס אבישי כהן, עם 4,000 עותקים מהאלבום "ריממברינג". ועוד אגב: רק מוזיקאים בודדים בעולם מצליחים למכור מאות אלפי עותקים מאלבומי ג’אז. כי דיסקים הם כרטיסי ביקור בלבד, כדי לזכות בעזרתם ובאמצעותם בהזמנות להופעות מרחבי העולם.

להגביה את תקרת הזכוכית

הבשורה העיקרית של 972 היא במסגרת הביתית שהוא אמור להעניק לאמניו. חברת תקליטים של ממש, עם אמצעים, עם חמישה (!) אולפני הקלטה, מערכת ניהול, רפרטואר, שיווק, הפצה ויחסי ציבור מבית. בבית הזה כבר פועלים עשרה לייבלים, ממוזיקה קלאסית ועד אלקטרונית. גם כאן, בשלב הראשוני לפחות, נקודת המוצא פילנטרופית משהו, לפיה ג’אז בארץ לא יכול להצליח מסחרית (שזה אומר, לפחות כיסוי העלויות). ללא אינטרס כלכלי, רק מאהבה, משמחה ומאופטימיות חסרת תקנה. הנחת העבודה היא שבפעילות רציפה, יסודית ומעמיקה אפשר יהיה להגביה את תקרת הזכוכית הנמוכה, להגיע להישגים עסקיים, בעיקר בחו"ל, עם ייצוג וייצוא האמנים הישראליים להופעות ולפסטיבלים מעבר לים, וכמובן גם לפרסם את היצירות שלהם כמו"לים.

מבלי להיכנס לעימותים רעיוניים-אידיאולוגים בין הפעילים בסצנה - שככל היותה קטנה, כך היא שסועה ורוויה במאבקי כוח, הנובעים לאו דווקא מעוינות, אלא מקנאה לאמנות - אין ספק שתפישות אמנותיות-מוזיקליות שונות מנחות אותם. מיעוט ההפקות של "אירסיי" יכול להעיד על קריטריונים גבוהים ונוקשים יותר, ודרישה בלתי מתפשרת ליצירה חדשנית מקורית. בעוד מניפת ההפקות הצפויה של 972 יונקת, כביכול ואולי גם למעשה, ממקורות יותר מיינסטרימיים, פופולריים ופיוז`ניים. אפשרי בהחלט ששניהם, וגם הגורמים האחרים בזירה, ישלימו איש את רעהו לשמחתם ולהנאתם של כל המתעניינים.

הדעה הרווחת היא שהיוזמה החדשה היא בהחלט סיבה לחגיגה. היא תגביר את העניין בסצנה, תכניס סומק בלחייה, וגם אם הכמות לא בהכרח מעידה על איכות, היא בכל זאת, עדיין, מעידה על פעילות. וכל נפש נוספת שתצטרף בזכותה ובעקבותיה לחסידי הג’אז הישראלי, היא אושר וסיפוק כאילו מדובר בעולם ומלואו


11/08/2006   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (5 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
5. ג`אזיס
ג`אז , (01/06/2007)
4. סלבה גנלין
מוסיקאי ותיק , (01/06/2007)
3. אלברט בגר
גילי , (21/11/2006)
2.
hsh , (13/08/2006)
1. כמה תיקונים קלים...
שרון , (11/08/2006)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע