יצירות פופולריות ואהובות
 
לא בכל יום מזדמן לי להיות נוכח בחזרה הכללית לקונצרט תזמורתי. חזרות כלליות עם קהל הן בדרך כלל נחלתה של האופרה הישראלית, שם אפילו מגדילים לעשות ומזמינים קהל לשתי החזרות האחרונות. גם תזמורת הסימפונית חיפה נוהגת להזמין תלמידי תיכון לחזרה האחרונה לפני נגינת הקונצרט לקהל רוכשי הכרטיסים.

אני נדרש לעניין הזה כי בתוקף נסיבות שונות ישבתי באולם במהלך החזרה הכללית בתכנית החדשה של התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון באולם בית האופרה בתל אביב. נגינתו המופלאה של מיכאל שחם שביצע שם את הקונצ'רטו לכינור של בטהובן בניצוחה של בר אבני הייתה מעולה, וסחפה אותי להתלהבות שנמשכה גם בעת נגינת הסימפוניה השמינית של דבוז'ק. מדובר  ביצירות פופולריות, אהובות, קליטות מאוד, שמזדמזמות בזיכרון ולעתים אף נשרקות - למרות שחלף זמן רב מאז שמעתי לאחרונה מישהו הולך ברחוב ושורק מנגינה קלאסית.

פניה של תזמורת ראשון לציון הצעירו משמעותית, השורות עברו ריענון לאחר שבעונה הקודמת לא מעט מחבריה - שרבים מהם נקלטו בתזמורת כמעט מייד כשירדו מן המטוס כעולים חדשים מרוסיה - יצאו לגמלאות. את מקומם תופסים נגנים ונגנים מובילים צעירים, כשמולם ניצבת בר אבני – אף היא מנצחת צעירה.   



הסימפונית ראשון לציון, מקור: אתר התזמורת
 
עצמאות מרוממת
 
נחזור ליצירות. לודוויג ואן בטהובן חיבר בשנת 1806 את הקונצ'רטו היחידי שלו לכינור, לעומת חמישה קונצ'רטות לפסנתר, להזמנת הכנר הצעיר פרנץ קלמנט. הביצוע הראשון נטה על פי כותבי העיתים ל"קרקסיות" והיצירה נאלצה לחכות עוד 38 שנים, עד שבשנת 1844 הביא אותה מחדש לבמה הכנר ההונגרי-יהודי יוזף יואכים.

הקהל הבין שכאן, בשונה מן היצירות הסולניות הקודמות, הקונצ'רטו הוא יצירה בממדים סימפוניים. לא רק יחסי סולן-תזמורת מגיעים ביצירות אלה לעצמאות מרוממת אלא גם השימוש  שבטהובן עושה בתופי הטימפני.

ארבע נקישות התוף שפותחות את היצירה בישרו את מקומם של תופים הגדולים ככלים עצמאיים ולא רק כמדגישי נקודות עוצמה במהלך היצירה. בטהובן, כזכור, לא סמך מאוד על הצלחת יצירתו וערך לקונצ'רטו לכינור גם נוסח לפסנתר. נראה לי שלא אגזים אם אומר שאילו שמע לודוויג ואן - שהיה חירש כידוע - את הביצוע ליצירה, הוא לא היה חש צורך להכין נוסח לפסנתר.

בר אבני ומיכאל שחם, תמונה באדיבות התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון
 
שיתוף פעולה מרהיב
 
בביצוע של תזמורת ראשון לציון, שיתוף פעולה בין המנצחת בר אבני לכנר מיכאל שחם בן ה-21 היה מופתי. שחם הצעיר הפליא לנגן ולרגש. לא מדובר כאן רק ביפי הצליל אלא בהאזנה ובגילוי האיכויות הקאמריות וגם בהבלטת האיכויות הסולניות. אהבתי בעיקר את אותם ניואנסים מעודנים שתובעים האזנה הדדית בינו לבין התזמורת ובינו לבין הקהל. 

האיכות ההצהרתית  בתחילת היצירה ובסופה הזכירה לי את דבריו של היסטוריון המוזיקה פאול בקר: "בטהובן חיבר את הקונצ'רטו מתוך אהבה לכלי והיה ככל הנראה בתקופה שבה נהנה מהשראה עתירת אושר".  

בקר זיהה ביצירה "את אהבתו הגדולה של בטהובן לאיכות הפיוטית של צליל הכינור, הדגשת הקו המלודי והפיוטי על פני האיכות הווירטואוזית...", ונגינתו של שחם הצעיר הבליטה את קשת הצבעים והתחושות עליה דיבר בקר במאה ה-19. שחם שלף את התכונות מכינורו, ולא פחות מכך מצא בבר אבני שותפה לתחושותיו ולתובנותיו על היצירה.  

  
אור, אושר ואופטימיות צרופה
 
היצירה השנייה היא הסימפוניה השמינית, המפורסמת כמעט כמו התשיעית "מן העולם החדש". אנטונין דבוז'ק מזוהה בזיכרון הקולקטיבי שלנו ראשית כל עם מוזיקה יפה. בין אם מדובר במוזיקה קאמרית, סימפונית, אופרה, יצירה דתית, שיר וכמובן ואולי אף בעיקר במחולות הסלאביים שלו. המוזיקה שלו תמיד יפה, מתנגנת, נעימה להקשבה, ובה בעת לעולם לא דלה או חסרה ביסודות שהופכים מוזיקה פשוטה לכאורה לנדבך במוזיקה האמנותית.

את הסימפוניה השמינית חיבר דבוז'ק בקיץ 1889. זוהי יצירה מלאה באור, באושר ובאופטימיות אנושית צרופה. טבע ואדם מתחברים לישות מוזיקלית שלמה. היצירה זכתה בשעתה לכינוי "הסימפוניה האנגלית" של דבוז'ק - בשונה מן הסימפוניה מן העולם החדש שהתייחסה לאמריקה - רק משום שבית הוצאה אנגלי הדפיס את תווי היצירה, אבל למען האמת זו הסימפוניה הצ'כית או הבוהמית ביותר שכתב ושמשתווה בעוצמתה זו רק ליצירה המפורסמת "וולטבה" שכתב סמטנה לפניו.  

אחד מן הכותבים הצ'כיים על דבוז'ק קבע שהסימפוניה השמינית היא "שירה לירית צרופה על יופייה של הארץ, ביטוי אהבה של גאון השמח באידיליות של ארץ אבותיו". בר אבני והתזמורת חולקים את השירה הלירית עם הקהל, מן הנועם הדבוז'קי בפרקים המוקדמים ועד תרועת החצוצרות בתחילת הפרק האחרון. 
 
הפרחים למנצחת
 
וזה המקום להגיש למנצחת בר אבני, שזכתה מוקדם יותר השנה בפרס הראשון בתחרות "לה מאסטרה" בפריז (תחרות  בין נשים מנצחות), זר פרחים גדול. היא ידעה להוביל את התזמורת לאחד הרגעים היפים שלה - הסימפוניה - יצירה שופעת אור וחיוניות.

בריאיון רדיו השבוע נשאלה אבני האם הזכייה בתחרות שמשתתפות בה רק נשים אינה מצמצמת את הסיכויים שייפנו אליה. אבני - המנהלת המוזיקלית של תזמורת באייר בגרמניה ואורחת על במות תזמורות רבות אחרות - השיבה שהזכייה כבר הניבה הזמנות להופעות במקומות חדשים ועם תזמורות נוספות.

התמהיל או הנוסחה של מנצחת צעירה, סולן צעיר ותזמורת שבה נגנים צעירים לא מעטים נותנים את הטון הפיקו מנגני תזמורת ראשון לציון צלילים שהצליחו, כאמור, לרגש אפילו צרכן מוזיקה כבד כמוני ועל כך בוודאי שמגיעות לכולם – לתזמורת, למנצחת ולסולן - מחמאות בשפע.    

      
21, 23 בנובמבר 2024 ב-20:00, היכל התרבות ראשון לציון. להזמנת כרטיסים