סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2024 יולי 
א ב ג ד ה ו ש
 
10111213
14151617181920
21222324252627
28293031
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן אלונה אפשטיין: "הגיע תור המלחינות"
 

 
 
אני רואה התגייסות של מלחינות מחו"ל שכתבו במיוחד לפסטיבל, יצירות שמתייחסות למצב פה בארץ. ההכנסות ייתרמו לעמותה המטפלת בשיקום צעירים ניצולי הטבח במסיבת 'נובה'. ההחלטה הזאת עוררה הדים גם בחו"ל, כי מה שאנחנו חיים ורואים מכאן לא בהכרח נראה גם משם."
מנהלת הפסטיבל הבינלאומי "ווקס פמינה" מדברת על החזון לחשוף בפני העולם מלחינות נשים מכל העולם. ריאיון


הפסטיבל הבינלאומי "ווקס פמינה"  מטעם פורום המלחינות והמבצעות חוזר השבוע לאולמות בסטודיו אנט ובאולם נוסף בסביבה הקרובה. הפסטיבל מוקדש ליצירותיהן של מלחינות על פני הדורות, ובמהלך השנים אירח מלחינות מהארץ ומכל העולם.
 
 
התגייסות של מלחינות מחו"ל
 
"את הפסטיבל אנחנו מקיימות משנת 2014 וזאת המהדורה התשיעית שלו, מספרת אלונה אפשטיין, מלחינה ומנהלת הפסטיבל. "זאת הייתה אמורה להיות המהדורה העשירית אבל הגענו למהדורה התשיעית על אף כל הצרות והמגבלות".
 
מה מיוחד בפסטיבל הנוכחי?

"הפסטיבל הזה מיוחד כי הוא מתקיים בתקופה קשה לכולנו ואני רואה התגייסות של מלחינות מחו"ל שכתבו במיוחד לפסטיבל, יצירות שמתייחסות למצב פה בארץ. ההכנסות ייתרמו לעמותה המטפלת בשיקום צעירים ניצולי הטבח במסיבת 'נובה'. ההחלטה הזאת עוררה הדים גם בחו"ל, כי מה שאנחנו חיים ורואים מכאן לא בהכרח נראה גם משם.

"כשהעברנו קול קורא ליצירות ודיברנו על ההכנסות היו מלחינות שלא ידעו על מה שקרה כאן. למשל בפרויקט של 'פמיניאטורות' יש יצירה של דָפינָה זֶקירי נוּשי, מלחינה צעירה יחסית מקוֺסוֺבוֺ, שכותבת בהקדשה 'תוּאַר הדרך לכל החטופים'. יש גם יצירה של ג'ן היי חאן, מלחינה קוריאנית מארה"ב, שחוברה בעקבות מה שקורה כאן.
"לעובדה שהחלטנו שכל ההכנסות מן הפסטיבל ייתרמו לשיקום צעירים מניצולי ה'נובה' הייתה השפעה - לא רק עצם העברת הכסף אלא הפניית תשומת הלב של מלחינים ושל מלחינות מחו"ל למה שקרה כאן, אצלנו".  פמיניאטורות

עד כדי כך?

"כן. אחרי שפרסמתי היו המון תגובות של 'על מה מדובר?' ו'מה קרה?' חשבתי שאנשים בכלל ואמנים בחו"ל יידעו שקרה כאן משהו. גליתי שהאינפורמציה שהם מקבלים היא מאוד חלקית. שתבין, קראתי בעיתון רוסי למשל ש'הציונים למדו מאוקראינה לזייף תמונות', או לפרסם פייק ניוז על המלחמה. כמו הטבח שביצעו הרוסים בבּוּצָ'ה שבאוקראינה באפריל בשנה שעברה. האוקראינים פרסמו את סיפור הטבח והרוסים טענו שאלו תמונות מזויפות. אני לא בטוחה שהדברים האלה עצמם קשורים ישירות לפסטיבל אבל לאור התגובות נראה לי חשוב להפנות תשומת לב למה שקורה כאן. זה לא רק הכסף שנאסוף ממכירת הכרטיסים אלא גם המודעות ובכלל".   



מימין: ענבל סולומון, צילום: ניר סולומון. משמאל: רונה ישראל קולת, צילום: IPHOTO

 

"אין סיבה שלא לבצע יצירות של מלחינות"
 
 
בואי נדבר היסטוריה. תמיד היו מלחינות. מתי ולמה התחילו להדגיש את העובדה שנשים כותבות מוזיקה? זו תופעה של המאה ה-20 או משהו שהחל קודם?

"הרגע שבו התחילו לבצע יצירות של נשים, לרבות יצירות שהתגלו בשלב מאוחר, זה משהו שקורה ב-50 השנים האחרונות. זה לא היה לפני כן. לא מזמן קראתי בבלוג על התפקיד ההיסטורי של הנשים במוזיקה, ודי התפלאתי כי לדעתי לא היה לנשים מלחינות תפקיד מיוחד בתולדות המוזיקה המערבית".

ובכל זאת אחת היצירות המרכזית בפסטיבל היא של פאני הנזל, אחותו של פליקס מנדלסון, מלחינה מן המאה ה-19 

"נכון אבל למעשה המידע על היצירות של פאני הנזל-מנדלסון הוא מ-50 השנים האחרונות. היצירה הזאת שציינת פורסמה רק לפני כמה עשרות שנים ויצירות אחרות פורסמו רק אחרי שנת 2000. היו גם יצירות שלה ששויכו לאחִיהָ ורק בשנת 2017 התגלה שהן שלה".

בתולדות הספרות היו מקרים שנשים פרסמו יצירות תחת שם של סופר גבר. את מכירה תופעות כאלה גם במוזיקה?

"דווקא לא כל כך, למעט יצירות של מֶל בּוֺניס שלא היה ברור אם מדובר במלחין גבר או אישה. אגב, מיכל טל עושה מחקר על היצירות שלה. אי אפשר לדבר על התפקיד ההיסטורי של המלחינות כי לאורך ההיסטוריה לא ידעו על קיומן. אליזבט קלוד זַ'אקֶה דֶה לָה גֶר, שיצרה במאות ה-17 וה-18 הייתה מפורסמת בזמנה. יש לה המון יצירות. אבל כמה מנגני הצ'מבלו ניגנו דווקא אותה? פאני הנזל-מנדלסון שהזכרנו חיברה קנטטות ויצירות לתזמורת גם הן לא מנוגנות.

"גם אוגוסטה מארי אן הולמס, שפעלה במחצית השנייה של המאה ה-19 הייתה מאוד מפורסמת. אבל כמה כבר ביצעו אותה? היום חוקרים את תופעת ההיעדרות של המלחינות. החוקר סטיבן פינקר אמר שתפקידן של נשים לאורך ההיסטוריה הושפע מתנאי החיים, ותפקיד הנשים היה ללדת ילדים לדאוג שהם יישארו בחיים. לא הייתה להן אפשרות לעסוק בפיתוח קריירה. מה שקורה היום בעולם המלחינות, הוא בעיקר בזכות התנועות הפמיניסטיות".

כלומר מדובר בתופעה חדשה יחסית

"כן. למרות שיצירות נכתבו לפני שנים ולמרות שתמיד היו יצירות כאלה. שוב, אם נדבר על פרופורציות אני לא טוענת שהיה חצי-חצי. כמו שפינקר אמר, נשים רבות לא התפנו לעיסוק בכתיבה. אבל גם אלה שכן חיברו מוזיקה, היצירות שלהן לא בוצעו. היום יש מעין רֶנֶסַנס כזה ליצירות נשים ויש אנתולוגיה של מלחינות".

אז היום יש יותר פתיחות לבצע יצירות של נשים

"כן. ואין סיבה שלא לבצע יצירות של מלחינות. אני לא מבינה למה מבצעים שוב ושוב את 'אָוֶוה וֶרוּם קורפוס"(של מוצרט)  ולא יבצעו יצירות של  המלחינה מתקופת הבארוק אליזבט קלוד ז'אקֶה דֶה לה גֶר". 



נעה קפליושניק, צילום: אליסיה שחף
 


"באירופה יש כבר יותר ביצועים של מלחינות"

 
האם בעבר התייחסו בעת בניות תכניות מוזיקליות שנתיות לעובדה שיצירה נכתבה על ידי אישה?

"נראה לי שאם החומר היה נגיש היו בוחרים יצירות של נשים. הבעיה היא שלא הייתה נגישות. העניין הוא יותר עמוק. למשל, כשבוחרים יצירות לאולמות הקונצרטים, בוחרים בדרך כלל יצירות שהקהל כבר מכיר. זה לא השתנה. גם היום נראה לי שאם יגלו מלחין בארוקי שהקהל לא מכיר אז סיכוייו להגיע לביצוע לא גבוהים מאלה של מלחינה בארוקית לא מוכרת. וזה מאותה סיבה, העדפות ליצירות שהקהל כבר מכיר. כאן נכנסת הפעולה של פורום המלחינות. המטרה היא להנגיש לקהל גם יצירות היסטוריות כאלה".  

בעניין הזה אפשר להבדיל בין מה שקורה כאן, או באירופה, באמריקה או במזרח אסיה, או שגורלן של המלחינות זהה בכל מקום?

"באירופה יש כבר די הרבה ביצועים של יצירות של מלחינות. שוב, זה לא בקנה מידה שניתן להגיד עליו שמשתווה למספר היצירות של מלחינים גברים, אבל יש ביצועים".

בישראל אתן מנסות להחזיר לבמה יצירות של מלחינות ישראליות שפעלו כאן בעבר, למשל ורדינה שלונסקי או ג'ואן פרנקס-ויליאמס?

"מבחינת התכנון תמיד ניתן העדפה ליצירות שלא בוצעו, יצירות לא מוכרות וכמובן יצירות שנכתבו במיוחד לפסטיבל. אני חושבת שזה גם די הוגן כי יש הרבה מלחינות ישראליות שפועלות היום ונורא קשה להן לקבל ביצוע. ישנו גם עניין טכני, לא כולן יודעות ליחצן את עצמן. חלק גם נסעו ללימודים בחו"ל כדי ליצור קשרים". 
 


אלונה אפשטיין, צילום: מאיה אלשיץ


"השמענו את קולנו לאורך השנים"
 
את יודעת להגיד כמה מלחינות ישראליות יש היום?

"לא מזמן ערכנו רשימה של מלחינות לצורך 'תחרות בן חיים', ורק ברשימה שערכנו היו יותר מ-50 מלחינות פעילות, וזה לא כולל מלחינות שחיברו יצירה או שתיים. למלחינות היסטוריות יהיה לכאורה יותר קל להיות משובצות בתכנית עבודה, אבל עדיין יש צורך לקדם אותן. כמה יצירות של אֶמָה שיפרין שמעת לאחרונה?"

לא זכור לי ששמעתי

"ואמה שיפרין היא מלחינה שזכתה בכמה וכמה פרסים ויצירותיה בוצעו בחו"ל, אבל כאן לא זוכרים לה חסד". 

 אם כך השאלה היא אם אתן עושות מספיק בפורום על מנת שתזמורות או פסטיבלים בישראל ידאגו לביצועים של יצירות  של מלחינות?

"מול הפסטיבלים זה פחות עובד, ואני כמלחינה ישראלית יכולה להגיד שעד היום לא זכיתי שיבצעו אותי. ב-2014 הייתה הפעם האחת והיחידה שביצעו יצירה שלי בחג המוזיקה הישראלית, וגם זה כי שנה לפני כן זכיתי בפרס ראש הממשלה. אני לא חושבת שזה משהו אישי, אלא בגלל האווירה הכללית - לא דחוף לכלול יצירה שלי, אבל זה המצב של הרבה מאוד מלחינות. שוב, יש גם חריגות, מלחינות שמבוצעות יותר ולפעמים זה גם עניין של קשרים אישיים שנוצרו עם המבצעים". 

טענה כזאת יכולים להשמיע גם מלחינים גברים. את כמי שעומדת בראש הפורום רואה שינוי במדיניות וברצון לדאוג לביצוע יצירות של מלחינות?

"עקרונית יש יותר ביצועי יצירות של נשים. יש יותר מודעות לנוכחות של אישה מלחינה בקונצרט. צריכה להית אישה בפאנלים של מנהלים ובוועדות שונות. היום בשונה מן העבר יש גם מורות לקומפוזיציה באקדמיות, אז יש התקדמות ואני לא אומרת שהפורום הוא האחראי הבלעדי לאותה התקדמות. אבל זו אחת התוצאות לכך שהשמענו את קולנו לאורך השנים, כשהמטרה הייתה קידום אותן נשים". 

 
מתפקדות כיצירה אחת
 
היית ממליצה על יצירה שמדברת עליך שתבוצע בפסטיבל השבוע?

"אני לא יכולה לתת העדפה אבל הייתה מחשבה בבחירות המיניאטורות שכולן תתפקדנה כיצירה אחת. זה היה הקונספט. חשבנו שהיצירות, אפילו אם לא נכתבו לצורך הפרויקט, ישלימו אחת את השנייה ומתוך המחשבה הזאת בנינו את התכנית עם היצירות שנשלחו אלינו. בחרנו מה שיכול להתאים". 




   



כמה יצירות שנשלחו? 

"קיבלתי משהו כמו 40. ואם נרד לפרטים, בתכנית של הזמרת רונה ישראל קולת יש הרבה יצירות חדשות, בין היתר של דפינה נושי מקוסובו, של מדלן איזקסון מצרפת, של אמה שיפרין שהזכרתי.
 
"נראה לי גם שיהיה מאוד מעניין להקשיב לנועה קפליושניק, צעירה בת 19 שתנגן בנגינת בכורה בישראל את 'חודשי השנה', מחזור של 12 יצירות המנוגנות ברצף – כ-50 דקות - של פאני הנזל-מנדלסון.  חודשי השנה
 
 
 
 



01/01/2024   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע