סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
עניין
לוח האירועים 2024 דצמבר 
א ב ג ד ה ו ש
1011121314
15161718192021
22232425262728
293031
טור אישי
 
מאת: עמוס אורן פותח קופה לפרס התיאטרון 2009
 

 
 
תוצאות השיטה החדשה, התפלגות המועמדויות של התיארטאות השונים -עמוס אורן עושה סדר


סיכוי קלוש לזכייה גורפת
 
שתי התובנות הבולטות ממעמד ההכרזה על המועמדים הסופיים לזכייה בפרס התיאטרון הישראלי לשנת 2009, חותרות בעצם תחת מעמדו, מרכזיותו ומידת האטרקטיביות  של הפרס. האחת היא, שהשנה, בטקס ה-15 של חלוקת הפרסים, יש סיכוי קלוש לזכייה גורפת, שתייצר כותרות; השנייה, שהזוהר שדבק, אם בכלל, בטקסי העבר, יתעמעם ויהפוך לאבק.
 
הראשונה נובעת מכך שמתוך 21 הצגות שיתמודדו על ששה פרסים מרכזיים בחטיבת ההפקות (המחזה המקורי, המחזה המתורגם/מעובד, העלאה מחודשת, קומדיה, מחזמר והצגת בידור). שתי הצגות מתקשטות בשש מועמדויות -  "הרוזן ממונטה כריסטו" של באר שבע ו"ינטל" של הקאמרי ותיאטרון חיפה ואילו ל-"תעלולי סקפן" של החאן חמש מועמדויות. האחרות הצליחו, במקרה הטוב, לקושש שלוש מועמדויות כל אחת. מה שמבטיח על פניו אזכורן של הצגות שונות וגיוון בזהות הזוכים ובתי ההפקה ששלחו אותם.
 
השנייה היא תוצאה ישירה מכך, שהשיטה החדשה לפיה ועדת בחירה מוסכמת היא שקבעה מי ראוי להיות מועמד, ולא מנהלי התיאטרונים כבעבר, מנמיכה את להבות יחסי הציבור וקידום המכירות של היבטים לא רלוונטיים כביכול לאיכות האמנותית של ההפקות, בכך שאת זהות המועמדים קובעים שני מניינים של אנשי מקצוע ולא אקדמיה מנופחת של מאה ויותר חברים. כך שתופעות כמו הצבעה עדרית, הליכה בשבי אחר מידת הכוכביות של הפקה זו או אחרת או מידת הקופתיות שלהן, שזלגו לשיקולים בעבר, לא יחזרו על עצמן הפעם. וההשלכות שיש לכך לערכיותו של פרס התיאטרון עוד ייבחנו בעתיד.
 
שיטה חדשה בלי הבטחות לעתיד
 
התוצאות לעיל הן פועל יוצא של ההיגיון המשופץ שמאחורי השיטה החדשה של פרס התיאטרון, שיטה שנועדה להרגיע רוחות מרי ואיומים בפרישה בתוך הוועד המנהל של הפרס. בשאיפה לחלק את התארים בין  זוכים שייצגו הפקות מגוונות, וליצור שוויוניות אמיתית או מזויפת שתרצה ותספק את הגופים החברים בפרס התיאטרון, מתגלמת הכוונה לא לפגוע באחדותו ולשמור על מבנהו ושלמותו לבל יברחו ממנו חברים נעלבים שלא יזכו.
 
 השיטה החדשה, לפחות במעמד הכרזת המועמדויות, מפחיתה את הסיכויים שזה יקרה. וזאת למרות שלתיאטרון היידישפיל יש היום סיבות מצוינות לקום וללכת, לאחר שלא הצליח להכניס ולו מועמדות אחת בין ה-57 שפורסמו.
 
אגב, הסיכול הממוקד בסיכוייה של הפקה מסוימת לזכות בשלל פרסים וקטגוריות, נובע גם מכך שמספר הקטגוריות צומצם ל-15 והחלוקה הפנימית ביניהן שונתה. כך למשל, בוטלו קטגוריות המחזאי, הבמאי והמתרגם, והוטמעו בתוך החטיבה הראשונה של הפרסים, קרי - שש הקטגוריות הקבוצתיות. זכייה בהן תהיה עסקת חבילה של כל מרכיביהן ההפקתיים (תיאטרון, במאי, מחזאי ועיבוד).
 
מן החטיבה השנייה, של הישגי המשחק, נעלמו קטגוריות ההבטחה לעתיד, ונשארו רק תפקידים ראשיים ושחקני מישנה. כשרק החטיבה השלישית, של קטגוריות העיצוב שמרה פחות או יותר על חיוניותה עם חמש מסגרות לפרסים: תפאורה, תלבושות, תאורה, הלחנה וכוריאוגרפיה.
 
כבכל בחירה אחרת, גם כאן יכולות לצוץ (וכבר צצו!) תהיות על היעדר כזה או אחר של מועמדים ושמות. כמו, למשל, "חסימת" דרכן (בדיעבד או שלא) של קומדיות מקוריות לקטגוריית המחזה המקורי. אבל זה הרע שצריך לקבל עם הטוב, כי כל תוצאות אחרות וכל הרכב אחר של ועדה מסדרת היו מעוררים אותן תהיות.
 
על פניו נדמה, שלפחות בשתי קטגוריות הבחירה הייתה אוטומטית, ללא "מאבק" או ניפוי כלשהו: במחזמר, שבה מתמודדות רק שתי הפקות שאינן שוות-כוח ("ינטל" מול "עפרה"), ודומה שהיא הוכרעה מראש; וגם בהצגת הבידור, שבה נמצאות שלוש הפקות, אחת מהן ("מדבר בעד עצמו" של חנוך רוזן) "מצילה" את כבוד המגזר הפרטי, במיוחד מפני שהצליחה לגרד עוד שתי מועמדויות עיצוביות, דבר בסיסי ש"עפרה" לא עשתה (מה שמעיד על איכותה ורמתה בעיני הוועדה המסדרת ש"נאלצה" להכלילה בתחרות רק מפני שהוגשה אליה).
 
בניגוד לעבר בהן כל הגשת מועמדות עלתה כסף לגוף שהגיש אותה (550 עד 650 שקל למועמדות), שיטת הליקוט והניפוי החדשה, הצריכה היערכות אחרת. שהרי אי אפשר להתלות את התשלומים לפי מספר המועמדויות הסופי. לפיכך, דמי ההשתתפות בפרס היו הפעם לפי הפקה ולא כנגזרת ממספר המועמדויות שהיא יכולה לייצר או להניב. וכיוון ש-39 הצגות שמשו בסיס הנתונים השיפוטי לצפיית חברי ועדת הבחירה, הגשת כל אחת מהן "עלתה" למפיק שלה כ-4,800 שקל (בממוצע), ללא קשר אם יהיה לה ייצוג במועמדויות הסופיות. סך כל דמי ההשתתפות הגיע לכ-170 אלף שקל, שהם כ-30 אחוז מתקציב ההפקה של טקס חלוקת הפרס (600 אלף שקל). וכבר עתה ברור שמשרד התרבות יצטרך להגדיל את חלקו בתקציב, כדי לקיים טקס ראוי.
 
אגב, המועד המאוחר יחסית של טקס חלוקת הפרסים, ב-14 במאי, בתיאטרון גשר (בעבר הוא לא התקיים מאוחר יותר מראשית אפריל), נובע מהשיטה החדשה, בעיקר משלב הניפוי, שבו חברי הוועדה צפו בכל 39 ההצגות המועמדות. לשמונת החברים הנוספים שיצטרפו עתה לוועדה, כנציגיהם של איגודי יוצרים, מעצבים ושחקנים בתיאטרון הישראלי, תהיה מלאכה "קלה" בהרבה. הם יצטרכו לחזות (עד סוף אפריל) "רק" ב-25 הצגות.  אין ספק שבעיית הדד-ליין דורשת פתרון דחוף, שהרי זה לא רציני לחלק פרסים ל-2009 כמעט באמצע 2010.
 
תיאטרון באר שבע גבר על הבימה
 
עיון ברשימת המועמדויות מלמד שהתיאטרון הקאמרי מוביל (כרגיל כמעט) עם 15 מועמדויות מ-7 הצגות, 8 מהן משותפות לו ולתיאטרון העירוני חיפה (כש"ינטל" לבדה מרכזת 6).
 
לתיאטרון בית לסין 10 מועמדויות בעבור 5 הפקות (כולל "הדוד וניה" שהניבה שתי מועמדויות); גם לתיאטרון החאן הירושלמי 10 מועמדויות בעבור 3 הפקות (כשלשחקן אריה צ'רנר שתי מועמדויות, כשחקן בתפקיד הראשי וכחשקן בתפקיד מישנה. הישג ראוי לציון).
 
התיאטרון עירוני באר שבע מפתיע עם 9 מועמדויות ל-3 הפקות; לתיאטרון הלאומי הבימה רק 7 מועמדויות בעבור 3 הפקות (כולל "השחף"); שאר המועמדויות נחלקות בין טמיר הפקות (חנוך רוזן) - 3, תיאטרון הצפון (עפרה) - אחת, חיפה ("המקום ממנו באתי" ) - אחת, ותיאטרון גשר, כן גשר, גם הוא עם אחת, ולא בחטיבת ההפקות ("הרפר ריגן"). מה שמעיד על מעמדו ומצבו של התיאטרון בעיני עמיתיו, חברי ועדת הבחירה.
 
לטעמי, אפשר לראות את ריבוי המועמדויות של הצגות הפריפריה, כאחד ההישגים של השיטה החדשה (ושלהם, כמובן). מה זה יעשה לאורך זמן, עדיין מוקדם לדעת. גם המטרה העיקרית, שיקום האמינות והאמונה באמנות התיאטרון, עדיין לא הושגה. ועוד ניפגש מן הסתם בטורי הביקורת.


09/03/2010   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (3 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
3. תמיד נהנה מכתיבתך
רותם , ת"א (10/03/2010) (לת)
2. כוכב עולה : תיאטרון באר שבע!
אדוה. ע , (10/03/2010) (לת)
1. תאטרון ב"ש
דור , (10/03/2010)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע