סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
עניין
לוח האירועים 2024 דצמבר 
א ב ג ד ה ו ש
1011121314
15161718192021
22232425262728
293031
טור אישי
 
מאת: עמוס אורן פותח קופה: שבוע התיאטרון והאח הגדול
 

 
 
כדאי לנצל את הרצף שנוצר בין חלוקת פרסי התיאטרון והפרינג` ומשהו על הערך המוסף של האח הגדול


חגיגת תיאטרון שנתית
 
בלי שנשים לב ואולי גם מבלי שמישהו התכוון, שבוע התפר שבין מרץ לאפריל 2009, הפך לשבוע הסיכום של עונת התיאטרון 2008. היום בצהריים (13:00, התיאטרון הערבי-עברי ביפו) יחולקו פרסי "קיפוד הזהב 2009" ליוצרים ולהצגות בתחום הפרינג` הישראלי, וביום שישי בשבוע הבא, בהיכל התרבות החדש בבאר שבע, יתקיים טקס חלוקת פרס התיאטרון ליוצרים ולהצגות בתיאטרון הישראלי.
 
גם הסדר מוצא חן בעיניי. מן הקל אל הכבד, לכאורה. השבוע פרסי הפרינג`, החשובים פחות כביכול, יותר פנימיים, מגדריים ונישתיים ופחות מוכרים בציבור הרחב, אך למעשה המסקרנים, המתסיסים, המבטיחים ואולי גם הערכיים יותר; ובשבוע הבא פרסי התיאטרון, היוקרתיים, המנופחים והמיוחצנים יותר, שהם גם המסחריים יותר. ביחד הם משלימים אחד את השני, אמורים לתת תמונת מצב של השנה החולפת בתיאטרון הישראלי הניסיוני והעצמאי (גם אם נתמך) מצד אחד, המסורתי והממוסד מהצד השני.
 
גם אם הקרבה בין המועדים היא מקרית ונעשתה ללא תיאום (שהרי "קיפוד הזהב" הצעיר, שמוענק השנה ברביעית בלבד, נדד בשנים הקודמות על פני תאריכים שונים), אני אוהב אותה. היא יוצרת רצף מעניין, סביר ובעיקר הגיוני, בין שני קטבים חשובים בעשייה התיאטרונית בארץ, ובונה תשתית גם לתיאום ולשיתוף פעולה חוזר ונשנה בעתיד, ובעיקר - בסיס לאירוע מסורתי ולחגיגת תיאטרון שנתית, שבשלב עוברי זה נקרא לו בשם הזמני "שבוע התיאטרון הישראלי". ודוגמאות לאפשרויות מוצגות היטב בפסטיבל "לילות הפרינג`" שקדם השנה לטקס "קיפוד הזהב", אם בהיערכות המתואמת, אם במחירי הכרטיסים המוזלים.
 
אפילו אם היחסים בין הפעילים בשתי הגזרות אינם סימטריים, לא יוצאים מאותה עמדת כוח והשפעה, מאותן נקודות מוצא אמנותיות, וגם אם הם נגועים בחשדנות, בהערכה מסויגת, באי אמון ובחוסר התלהבות, גלום ב"הצטרפות המקרים", במועד הזה של השנה, פוטנציאל שכדאי לבדוק אותו. במיוחד אם הפרס הגדול והוותיק יותר יגלה נדיבות ואורך רוח כלפי האח הצעיר (שהיה עד לא מכבר מבאי ביתו) וייאות לשיתוף פעולה תדמיתי תקשורתי (בתמיכתם המחייבת של משרד התרבות ושל המועצות לתרבות ואמנות של משרד התרבות ושל מפעל הפיס, שגם כך הם פעילים חשובים והכרחיים בזירה).
 
הריכוז הזה, של פרסי תיאטרון בשבוע אחד, יכול להיות אירוע תרבותי מרענן, גם אם הוא מסכם שנה לועזית ולא שנה עברית. וכדי להאדיר אותו ולמלאו בתוכן נוסף הייתי מציע להצמיד אליו או לכלול בתוכו גם את הרגל השלישית, המשמעותית והחיונית לא פחות, שבעשייה וביצירה התיאטרונית הישראלית - את טקס הענקת פרסי הבמה להצגות ילדים ונוער. הנה לכם: רפרטוארי-ממסדי, נסיוני-עצמאי וילדים-חינוכי. הכל כלול. כל החבילה ביחד.
 
הבעיה היחידה, לדעתי, מעבר להסכמתם העקרונית של כל העושים במלאכה לתאם לוחות זמנים, היא במועד הנוכחי של הפרסים ל"קטנים". בעוד התיאטרון "למבוגרים" נאמן, ודי בצדק, ללוח השנה הגרגוריאני (הלועזי), פרסי הבמה של הצגות הילדים והנוער מחולקים בשלהי הקיץ. הצפייה בהן נעשית עתה, במקביל לשנת הלימודים. יש בכך הגיון ביצועי, אבל הוא בא על חשבון התועלת המעשית. כי אם אצל התיאטרון לגדולים הפרסים הם בעיקר תדמיתיים, ויש בהם הוקרה, הערכה וביטוי להצטיינות, אצל התיאטרון לקטנים הפרסים חייבים לתפקד כמנוף שיווקי של קידום מכירות. ופרסים שמוענקים בסוף הקיץ, כששנת הלימודים נמצאת ממש מעבר לפינה, ומוסדות חינוך מסודרים כבר התארגנו ובנו את הפעילות התרבותית של תלמידיהם, שכרם (התדמיתי) יוצא בהפסדם (הכספי). השיבוץ חייב להיעשות הרבה קודם, ואם בסיס הנתונים, הפרסים והצל"שים, יהיה בפני הקניינים במערכת החינוך - שהיא היעד העיקרי של הפקות לילדים ולנוער - בראשית הקיץ או במהלך האביב, כל הצדדים ייצאו מורווחים.
 
גם מי שירים את הכפפה למסד חגיגת תיאטרון ישראלית שנתית בין פורים לפסח, כשהאביב בפתח. 
   
מחלקת שיקוםVIP
 
זמרים מצליחים, עם קריירה יציבה, איתנה ומניבה, לא היו מתגלגלים להשתתפות ב"האח הגדול VIP". רוצה להגיד שכאלה לא חושבים בכלל על האפשרות הזאת, כי יש להם רק מה להפסיד. לעומת זאת, השישה שכן הסכימו להשתתף בחגיגת ההתערטלות והמציצנות הגדולה מכולן, עשו זאת בידיעה שאין להם מה להפסיד. וכל אחד משיקוליו הוא. ואין לי ספק שהם ...צודקים. ולא יעזור לנו, מבקרי טלוויזיה, אבירי מוסר, יפי-נפש, איסטניסים ואחרים, כמה שנצקצק בלשוננו. בעידן של טלוויזיה פולשנית, הסלבריטאיות היא דרך לגיטימית, גם אם לא ראויה, לקידום מכירות.
 
בעקרון, סלבריטאות היא פאסאדה פורנוגרפית. מה שרואים זה מה שיש. פלקט, כרזה, מסכה, דיוקן, פנים. קליפה ריקה מתוכן. לא צריך מטען ערכיאלא אם יוכח  שמאחורי הפנים היפות, המצטלמות והמתחככות, יש אופי ויש אישיות. דומני שסיר הלחץ האנושי של "האח הגדול" מספק הזדמנות לתהות על קנקנם ועל אופיים של אנשים, ללא מסכות וברגעי החולשה שלהם. בין אם אלמוניים ובין אם הם, על אחת כמה וכמה, ידועים. ב"ווילה" הם נמדדים ונבחנים, מספקים מידע לתובנות נוספות לגבי האופי של כל אחד מהם. מי יותר מי פחות. מי לטוב ומי לרע. מי מודח, ומי נשאר. הימור וסיכון שהם נטלו.
 
אם זה שווה להם התמודדות נפשית, הבעיה כולה שלהם. אבל מהבחינה המסחרית, ואולי גם התדמיתית, אין לי ספק שהם ייצאו נשכרים (הרבה מעבר לתשלום שהובטח לכל אחד עבור השתתפותו). במיוחד אלו שיאריכו את שהותם. כי פופולריות, דבר שאינו זר לזמרים, היא אמנות ההתחבבות על המונים. ובמקרה שלהם, ובהכירנו את ההיבטים האפידמיים של צפייה וסגידה טלוויזיוניות, החשיפה היומיומית הזאת רק מאדירה את תשומת הלב שכל אחד מהם עשוי לקבל עם צאתו מן הבועה. ואז, כמובן, כל אחד וההתנהלות שלו, כל אחד והחומרים שהוא ימהל בזריקת האדרנלין המאוד-צפויה.
 
וכבר עכשיו ברור, ללא קשר לזכייה בתחרות הטלוויזיונית (שאותה בלאו הכי התנדבו לתרום), ששימי תבורי הציל את הקריירה המדשדשת והמנומנמת שלו, המציא את עצמו וחדש ומי יודע אם לא ייצא מהווילה כוכב עוד יותר גדול. ואחרי שנים של אלבומים חסרי ערך, הוא עשוי - בהתנהלות אמנותית נכונה - להיות שוב זמר רלוונטי, ואפילו להצטרף לעמיתיו בזמר המזרחי שמסתערים על היכלי תרבות וקיסריות, אפילו בקיץ זה. רק בזהירות ובתבונה.
 
ובאותה מידה גם קורין אלאל בדרך לשיקום הקריירה הבימתית שלה. מבחינה אמנותית, יצירתית ואף מעמדית (ברוק הישראלי), אלאל לא הייתה צריכה את "האח הגדול". אבל עם הערכה (כלפיה) וערכיות (של יצירתה) אי אפשר לקנות במכולת. וההזדמנות לתהות על אישיותה החביבה ולהיחשף לאופייה ולהתנהלותה, תעזור לה להתחבב על חלקים נוספים ורחבים בציבור. בזכות "האח הגדול" ציבור גדול למד להכיר את האשה מאחורי הקול, ומה שהיה נחלת מעטים, ידידים מהתעשייה, הופך עתה לנחלת הכל. וקורין, ששרה פעם "אל תקרא לי מותק", עוד תצא מ"האח הגדול" כ"מאמי" לאומי. ואם היא תיהנה מזה בקופה, נוכל להגיד שתמיד ידענו שזה מגיע לה. 


26/03/2009   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (3 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
3. רעיון לא טוב
ברכה , רמת גן (28/03/2009)
2. פורום קורין אלאל
... , ... (27/03/2009)
1. ועכשיו זה הזמן לפרגן לקורין אלאל ולהצביע לה לגמר האח הגדול אתם יודעים מה המס 6
hadara , haifa (27/03/2009) (לת)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע