סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
עניין
לוח האירועים 2021 ספטמבר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
2627282930
ביקורת
 
מאת: יוסי שיפמן בלצן בהומאז' לאריק איינשטיין
 

 
 
הפנטזיה לפסנתר סולו על 'אימא אדמה', 'סע לאט' ו'עוף גוזל', היא כלי חשוב בשימור האתוס האיינשטייני לטובת הדורות הבאים. הקהל קיבל אותה בהתלהבות, ובצדק."
יוסי שיפמן על המופע עם מיקי גבריאלוב שחוגג, מפרש ומנתח את השירים שהפכו לראי החברה הישראלית


הראשון שחצה את הקווים
 
סדרת המופעים העכשווית של אסתרית בלצן, "מיקי גבריאלוב זוכר את אריק איינשטיין", עוסקת בנקודה אחת בתולדות הזמר, או השיר, הישראלי - הנקודה שבה עבר השיר מן ה"אנחנו" ל"אני". 

פס הקול הישראלי של 30 השירים הראשונות של המדינה היו שירי "אנו באנו ארצה", "אנו אנו הפלמ"ח", "נבנה ארצנו", שירי הגיאוגרפיה הנחלמת "מדן עדי באר שבע", "הֵי דרומה" או בהמשך "סימונה מדימונה". כשהכיבוש הראשון קצר הימים של חורף 1956, פוסט מלחמת השחרור, שהסתיים באולטימטום שהגיע מוושינגטון וממוסקבה הניב את "לא אגדה רֵעַי", משהו מתחיל לקרות בעולם - ה"אנחנו" שליכד את הגוש המזרחי ואת העולם המערבי בתוקף הנסיבות של מלחמה באויב משותף מפנה את מקומות לטובת ה"אני".

הביטויים המוזיקליים הבולטים לאותו "אני" חדש הוא עולם הרוקנרול האמריקאי, ואחריו עולם הרוק הבריטי ובראשו הביטלס. די משעשע לחשוב שעולם ה"אנחנו" הישראלי באותם ימים יצא בכל כוחו כנגד עולם ה"אנחנו" העולמי.  נציגי השלטון הישראלי, מנכ"ל משרד החינוך יעקב שריד (אבא של יוסי שריד) ואהרן ידלין, אז סגן שר החינוך, הניחו שבאמצעות הטלת איסור שלטוני על הופעת הביטלס בישראל, ומתוך רצון של "לא לקלקל את הנוער" הם יחסמו את גבולות התרבות. לזכותו של ידלין, יש לציין שבחלוף השנים הוא הביע צער על אותה החלטה. כך או כך - "האויב", היה כאן בבית.

הראשון שחצה את הקווים הוא כמובן אריק איינשטיין, שהיה בשנותיו הראשונות על במות ישראל נציג מובהק של ממסד ה"אנחנו", חבר "להקת הנח"ל" ובהמשך להקות "בצל ירוק" ו"החלונות הגבוהים", ובמקביל שחקן בתיאטראות ה"אהל" - דור שני למייסדי הקולקטיב – ו"הבימה". דווקא איינשטיין הוא שמבצע פניה חדה מן המסלול הבטוח של ה"אנחנו" אל ה"אני". בשירים שהוא וחברו יענק'לה רוטבליט חיברו שנים ספורות לאחר מלחמת ששת הימים, ה"אנחנו" הופך ל"אני", או ל"אני ואתה" - צומת הדרכים שמשנה את כיוונו של השיר הישראלי.


מיקי גבריאלוב ואסתרית בלצן, צילום: אריק סולטן


דיבור גלוי על סקס

 
במופע הנוכחי של הפסנתרנית והמנחה אסתרית בלצן ,"מיקי גבריאלוב זוכר את אריק איינשטיין", היא נפגשת עם מיקי גבריאלוב, נציג מובהק של דור ה"אני" ושותף של אריק איינשטיין. "אריק חיפש להקת רוק למופע שלו", מספר גבריאלוב במהלך המופע. "הוא עשה אודיציות ללהקות שונות, אז ביום שהגיע תורנו החלטנו לנגן בעוצמה. איינשטיין וצביקה שיסל ישבו ממול. היינו בטוחים שאחרי שיר אחד הוא יגיד תודה וזהו, אבל הוא שמע שיר אחד, חיכה לשיר השני שהיה כבר בעוצמה חזקה יותר ואחרי השיר השלישי שהיה בעוצמה עוד יותר חזקה, הוא שאל אם נהיה מוכנים להצטרף אליו במופעים ובהקלטות". והיתר היסטוריה, שנחרתה בשירים כמו "קפה טורקי"  "סע לאט", "עוף גוזל", "אבא סיפור", "שיר השיירה", "שכשנבוא". 

בשונה ממופעים אחרים שבהם בלצן מובילה את המופע מתחילתו ועד סופו, כאן נוכחותה מתמקדת בהרצאה ליד הפסנתר על התופעה שהיא מכנה "השירים שהפכו להמנונים", ועל מוקדי ההשפעה המוזיקליים של הצמד גבריאלוב ואיינשטיין.

בחלקו השני של המופע כלולים כ-20 שירים. ההשפעה הראשונה היא כמובן הביטלס - להקה ממעמד הפועלים של צפון אנגליה המדברת ישירות אל ילדי מעמד הפועלים של ישראל. נקודת החיבור היא מוזיקת הרוק. הצופים, שרובם הגדול חי באותן שנים, נזכרים מחדש בשילוב המוכר של "סקס, סמים ורוקנרול" שהביאה לארץ חבורת "לול", שכמו הביטלס יצרה מוזיקה וסרטים והעלתה לרשתות השידור לא רק את ה"אני" מול ה"אנחנו" אלא גם את הדיבור הגלוי על סקס. בשיר "אני אוהב אותך היום", שר איינשטיין: "אחר כך אגע לך בכל הגוף,  את תגעי תגעי בחזרה, את תגידי טוב לי היום, אני אשמח עמוק בפנים שמחה גדולה".   
 

מיקי גבריאלוב ואסתרית בלצן, צילום: אריק סולטן

פנטזיה ראויה למחמאות

 
בלצן מנתחת את הטקסטים של "אימא אדמה", "סע לאט" ו"עוף גוֺזל", מרחיבה  בהקשרים החברתיים הישראליים כל כך שניכרים בעיקר ב"סע לאט" כמו האזנה לחדשות, הפסדה של הפועל תל אביב, החיילים השוכבים בבוץ, כל אלה הופכים באמצעות השיר מאירועים פרטיים לנוכחויות באתוס הישראלי. 

מעמדם של השירים יצוק כיום בבטון הלאומי חוצה העדות. "עוף גוזל" מלווה טקסי סיום במסגרות חינוכיות ממוסדות לאורך דרכו של הצעיר הישראלי. מכאן  פונה בלצן כרונולוגית לעידן הרומנטי בשיריהם של גבריאלוב ואיינשטיין ובהמשך לנוכחות המוזיקה היוונית והטורקית, תרומתו המובהקת של גבריאלוב לשיתוף הפעולה. המופע נפתח ונסגר בשיר ההמנוני, בלשונה של בלצן - "אני ואתה נשנה את העולם".       

במהלך ההרצאה המשופעת בהדגמות מוקלטות, העדיפה בלצן לשיר את שירי אריק איינשטיין ליד הפסנתר במקום להשמיע את המקור, וחבל. לעומת זאת הפנטזיה לפסנתר סולו על "אימא אדמה", "סע לאט" ו"עוף גוזל", בהחלט ראויה למחמאות. העברת המוזיקה הפופולרית מרשות הכלל לרשות הקלאסיקה, ה"כלל-סיקה" אם תרצו, היא עניין הקיים במהותה של המוזיקה האמנותית. קליטה של מוזיקה עממית והטמעתה בניב הקלאסי הייתה ונותרה אחד האדנים שעליהם יושבות תרבויות מוזיקליות בעולם המערבי ותורמות להנצחה של זרמים במוזיקה פופולרית.  
הכללתם  של השירים ביצירות לפסנתר סולו כמו שעשתה בלצן או כיצירות להרכבים קאמריים ולתזמורות, היא כלי חשוב במערך שימור האתוס האיינשטייני לטובת הדורות הבאים. הקהל במופע קיבל את "שלוש הפנטזיות לפסנתר סולו" בהתלהבות, ובצדק.   
  

מיקי גבריאלוב ואסתרית בלצן, צילום: אריק סולטן 

מיקי גבריאלוב – שירה וגיטרה, מתן קליין- חליל, טוהר שושנה – גיטרה ובוזוקי, שני שביט – גיטרה בס, יואב פולאצ'ק – פסנתר, יקיר פיטוסי - תופים 

מופעים נוספים: 7 ביולי 2021 ב-20:00 ו-9 ביולי ב-10:00 באודיטוריום חיפה.  להזמנת כרטיסים  
 


למועדי מופעים >

04/07/2021   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע