|
|
|
 |
הצגות שונות |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יצירה ובימוי: פבלו אריאל
מוזיקה: גוסטבו בוסטמנטה
כוריאוגרפיה: ניקול מאהלר
תפאורה ואביזרים: דנה מידן |
| משתתפים: ניקול מאהלר, גוסטבו בוסטמנטה, פבלו אריאל |
|
|
|
|
ההצגה עוסקת ברגשותיו ותחושותיו של אדם המתבונן לאחור על חוויות והבזקים מחייו. היא אינה ליניארית, הבמה והתפאורה יוצרים מספר מוקדים ובכך מפנים את תשומת הלב לכיוונים שונים, ממש כמו הבזקי הזיכרון.
בעזרת חפצים, בובות, מולטי מדיה, מחול, צלליות, מוזיקה והומור, מתוארים מצבים, תחושות ומחשבות שנוצרו אצל האדם שעל הבמה בעקבות, אתגרים שעבר, יחסים עם נשים, אהבה וזוגיות, משפחה, כמיהה ופרידות, השלמה והתבגרות.
האמצעים האומנותיים המגוונים והדינמיקה של ההצגה מהווים למעשה מגרש משחקים של היוצר עם האומנות עצמה, ומתייחס לרעיון ולביטוי "המדיום הוא המסר" שטבע הפילוסוף מרשל מקלוהן.
כל פרק בהצגה נתון לפרשנויות שונות, ומשולבים בה גם סמלים אוניברסליים שמהדהדים ונוגעים בחוויות הפרטיות של כל אחד ואחת בקהל. הרמזים וההקשרים, המסרים והגירויים שהיוצר מגיש, מאפשר לצופים לקחת הלאה מן ההצגה אל חייהם שלהם. בכך למעשה גם הצופים הופכים לשותפים ביצירה.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|