|
|
|
 |
פסטיבל ישראל |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: ג`יזל ויאן
דרמטורגיה: דניס קופר
מוזיקה וניהול מוזיקלי: סטפן או`מלי ופיטר רכברג
תאורה: פטריק ריו
בובות: אלכסנדר ויאן , רפאל רובנס, דורות`י ויאן פולק, ג`יזל ויאן
ע. הפקה: מנואל מז`סטר
מסיכות: מקס קוסלר
איפור: רבקה פלורס
עיצוב: שיער - יורי סמירנוף
יוצרים מבצעים: ג`ונתן קאפדוויל, סילביין דקלויטר, גילאום מארי , קטיה פטרוביק וג`ונתן שץ |
משך הופעה: שעה ורבע ללא הפסקה
|
|
|
|
בתוך תמונת נוף ציורית, בעלת אסתטיקה רומנטית וקרירה, מציבה הבימאית והכוריאוגרפית ג'יזל ויאן שני נערים מתבגרים, בובות בגודל אדם, רקדנים ואת חברי KTL – הרכב הדום-מטאל והאמביינט האפל. שלג ואפלה עוטפים את הבמה, ואנחנו צוללים למבוך רגשי סוער שבו מיטשטשים הגבולות שבין מציאות לבדיה.
העלילה מתריסה כנגד אידיאלים הקשורים למוסר ולמיניות: קבוצה של נערים מתאספת לקונצרט אשכבה מהפנט. אחד מהם צופה בהלווייתו שלו; האחר הוא חברו הטוב ביותר, הרוצח. המוזיקה של KTL ממלאת את האולם ומהווה פסקול רגוע, עוצמתי ומכשף למסע מעגלי אל יעד לא ידוע, ואנו מתחקים אחר הנסיבות שהובילו לרצח באמצעות לופ של שלושה קוויי עלילה המייצגים פרספקטיבות שונות: נקודת מבטו של הקורבן, נקודת מבטו של הרוצח, ונקודת מבט חברתית.
בתוך המרחב האמנותי, ובדומה למרחבים טקסיים, מבקשת ויאן לתת ביטוי לפנטזיות האישיות והקולקטיביות שלנו, לאפשר הכרה כנה ומודעת בדחפים מודחקים, ולאמץ פרספקטיבות חדשות המרחיבות את התודעה ומעודדות סובלנות.
שירים על מות ילדים, שקרוי על שם מחרוזת שירים שהלחין גוסטב מאהלר, הוא מופע/מיצב המשלב בין תיאטרון, בובנאות, מחול ומוזיקה, ומייצר שפה בימתית ייחודית. זוהי הזמנה עדינה וחשובה של אחת היוצרות המעניינות שפועלות כיום בצרפת לבחינת המרחבים שבהם אנו יכולים לעסוק בחופש מוחלט בפנטזיות, בפחדים ובאובססיות האישיות שלנו.
*המופע כולל עירום, ומתאים לצפייה מגיל 16 ומעלה
אירוע במסגרת עונת ישראל-צרפת, 2018
ביקורות
"מופע רדוף […] תמונת נוף שאינה דומה לשום דבר שראיתם בעבר."
Time Out, 2014
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|