|
|
|
 |
פסטיבל ישראל |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
כוריאוגרפיה: בוריס שרמץ
יוצרים: מאגלי קאייה גז`אן
תאורה: איבס גודין
תלבושות: ז`אן פול לספגנרד |
| משתתפים: דינו אלולו סבין, סלקה ארדך רוזנברג, אור אבישי, רגיס באדל, , ג`סיקה בטוט, נדיה בורג, אלניה בילוקון, נונו ביזארו, , מת`יה ברנר, דימיטרי צ`מבלס, רמי הריטייר, , סמואל לפבר, יוהאנה-אליסה למקה, מאוד לה פלדק, , מאני מונגאי, נואי פלנסין, סולן ווכטר, פרנק ווילנס |
משך הופעה: 55 דקות ללא הפסקה
|
|
|
|
"אני מדמיין גשם, מבול רציף ובלתי ניתן לעצירה של מחוות", כך מתאר בוריס שרמץ, מהכוריאוגרפים הנועזים והמרגשים ביותר שפועלים כיום באירופה, את יצירתו האחרונה 10000 מחוות – יער כוריאוגרפי שמאוכלס ב-23 רקדנים שלכל אחד מהם אוסף תנועות סינגולרי, והוא לעולם אינו חוזר על אותה תנועה יותר מפעם אחת.
בבסיס 10000 מחוות עומדת ההיעלמות – המחול כז'אנר מבוסס-גוף שהתנועות הן המרכיב הבסיסי שלו, ולכן נידון לעד להיעלמות סימבולית. שרמץ מכנה זאת "המתנה של עולם המחול". לצלילי הרקוויאם של מוצרט, בתלבושות אוונגרדיות ובעבודת תאורה שמשנה את התמונה בן רגע ממפעל לאגם קסום של השתקפויות, הרקדנים של שרמץ מייצרים בביצוע אינטנסיבי ומעורר השתאות מאגר בלתי נתפס של 10000 מחוות, ומערערים את האופן שבו אנו תופסים מחול.
שרמץ הוא אמן של פרדוקסים. גם ביצירה זו הוא עוסק בסתירות – קולקטיב הרקדנים שלו מקיים אנטי-קולקטיביות, ואוקיינוס המידע שנוצר על ידי ריבוי התנועות יוצר תחושה של חוסר מוביליות. בתוך ההיפנוזה הוויזואלית שנוצרת אנו מתעמתים עם שאלת הגוף כמאגר של מחוות, והופכים חלק ממהלך אינסופי של ייצור, הענקה והיעלמות שמתעקש להנציח שוב ושוב את שלעד נועד להיעלם.
10000 מחוות מהווה חלק אחד בפרויקט רחב – "מוזיאון למחול" – שמתקיים במרכז הלאומי לכוריאוגרפיה שבצרפת ובבסיסו הפרדוקס מוזיאון כמקום של שימור אל מול מחול כאמנות של תנועה. המרכז, בניהולו של שרמץ, מהווה חלל אקספרימנטלי לחשיבה, לתרגול ולהרחבת הגבולות של המחול.
המופע כולל קטעי עירום
אירוע במסגרת עונת ישראל-צרפת, 2018
ביקורות
"תחושה של תנופה בלתי ניתנת לעצירה אוחזת ב-'10000 מחוות'. יש ביצירה הזאת משהו בלתי נמנע שמרגש באופן עמוק."
The Guardian, 201
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|