מחזאים
ברטולד ברכט (1956-1898)
מחזאי, במאי ומשורר, נולד באאוגסבורגר. לאביו היה בית חרושת לייצור נייר. הוא למד רפואה באוניברסיטת מינכן.
את מחזהו הראשון `בעל` הוא כתב בשנת 1918. הוא עבד בתיאטרון במינכן, שם כתב את המחזה השני שלו `תופים בלילה` (1922), עליו זכה בפרס קלייסט. ב 1924 עבר לברלין.
כעבור שלוש שנים פגש את קורט וייל, איתו כתב את `אופרה בגרוש`, `שבעת החטאים` ו`עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני`.
כשעלו הנאצים לשלטון בגרמניה, עזבו ברכט ואשתו לדנמרק, שם כתב את `אימא קוראז` וילדיה` (1939) ו`הנפש הטובה מסצ`ואן` (1940). כשנכנסו הנאצים לדנמרק ברח ברכט לפינלנד ומשם ב 1941 הגיע ברכט לקליפורניה. את המאורעות והאירועים שהובילו לצמיחת הפאשיזם מתאר ברכט במחזה האירוני-אלגורי שלו `עלייתו ונפילתו של ארתורו אוי`.
למרות שהיה ידוע כמרקסיסט, הצליח להעלות כמה ממחזותיו בארצות הברית, ואפילו עבד בהוליווד (`גם תליינים מתים`) ב 1947 נאלץ ברכט לענות להאשמות שהועלו נגדו על ידי `הוועדה לפעילות אנטי-אמריקאית`. מייד אחר כך חזר ברכט לאירופה והתגורר שנתיים בשוויץ, שם כתב את עבודתו התיאורטית החשובה `אורגנון קצר לתיאטרון`.
ב 1949 עבר לברלין המזרחית, שם ייסד את הברלינר אנסמבל וחי שבע שנים, עד מותו.
ברכט כתב ארבעים מחזות, בין השאר את `אדם הוא אדם` (1926) `ג`ונגל הערים` (1923) `חיי גלילאו` (1943) `מעגל הגיר הקווקזי` (1945) `מר פונטילה ומטי משרתו`
(הוצג ב 1948) `חזיונות סימון מאשאר`.
|