סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2024 דצמבר 
א ב ג ד ה ו ש
1011121314
15161718192021
22232425262728
293031
כתבה
 
מאת: עמוס אורן פותח קופה: Respect, פסטיבל הפסנתר
 

 
 
שלושה מופעי מחווה מבטיחים יעלו בסדרה Respect; פסטיבל הפסנתר חוזר לחשודים המיידיים


האמירה שאין עתיד בלי עבר, ואולי להפך, הפכה כבר לקלישאה. ובכל זאת מחמם לב לקבל מדי פעם אישור לתקפותה.

סדרת המופעים Respect, שתצא לדרך בסופשבוע זה (חמישי, 18 באוקטובר 2012) במועדון רידינג 3 בנמל תל-אביב, היא דוגמה לכך.

בבסיס הרעיון של המפיק והיזם אלון שפני טמונות הצביטה בלב או הקנאה המאוד אנושית שחש כל מוזיקאי רוק שמכבד את עמיתיו ליצירות שלהם, שהוא עצמו היה שמח להיות חתום עליהן כיוצר וכמבצע. כאילו אמר לעצמו: אח, כמה הייתי שמח אם זה היה שלי... ואפילו נכון ומתלהב להרים את הכפפה ולבצע את השיר/יצירה/אלבום, לייב עלי במה.


למי יש יותר כבוד?

שלושת המופעים הראשונים בסדרה אינם בחירות מפתיעות במיוחד, גם לא יוצאות דופן על כותל המזרח של הרוק הישראלי:

נקמת-הטרקטור עם "רוצי שמוליק" של אריאל זילבר (מחר, 18 באוקטובר 2012); מופע הארנבות של ד"ר קספר עם "סוף עונת התפוזים" של תמוז (ב-20 בדצמבר) ותערובת-אסקוט (שתתאחד אד הוק וחד-פעמית) לביצוע אלבום הבכורה של אהוד בנאי והפליטים (ב-31 בינואר).

אהוד-בנאי-בהופעה01.jpg
אהוד בנאי (יח"צ)

בנכונות ובהתגייסות של אמנים ולהקות לביצוע אלבום שלם של קולגה, חי על הבמה, יש הרבה כבוד ואמירה. זו דרך תרבותית נפלאה להצדיע לעמית ולהפגין אהבה והערכה ליצירתו, ומתן כבוד גדול לנחשונים ונועזים, ותיקים ומורי דרך, שכולנו חיים לאורם וחבים להם תודה גדולה על עבר נהדר.

היענות הציבור וההצלחה האמנותית והמסחרית של מופעי Respect, שאמורים להפגיש בין מושאי ההשראה והיוצרים המקוריים, כמה מהם לפחות, עם מי שהיו מעריציהם ותלמידיהם והפכו לממשיכי דרכם – חשובות מאוד להוספת פרקי במה לסדרה מסקרנת זו.

רק בקשה קטנה אחת עד אז: שנו בבקשה את השם. יש מונחים סקסיים וטובים לא פחות בעברית שיהלמו את משמעות המלה  Respect. תנו כבוד!

הארנבות של דר קספר.jpg
"הארנבות של ד"ר קספר" (יח"צ)


מסעיר ומבטיח


א-פרופו כבוד למורשת העבר, המופע המרכזי לטעמי של "פסטיבל הפסנתר מארח ה-14", שייצא לדרך בסוף-השבוע השני של נובמבר, הוא מחווה משמעותית נוספת למורשת העבר.

יכול להיות שאני משוחד, כמי שנאבק בראשית שנות ה-80 על הוצאתו לאור של האלבום "בציר טוב" של אילן וירצברג ושמעון גלבץ, אבל מופע מחווה במלאות 30 שנה לצאתו של אחד האלבומים היפים, המקסימים והמענגים יותר של המוזיקה הישראלית הוא ביי לייט פסטיבלי.

וירצברג וגלבץ חיממו את הלב והרשימו בלחנים נפלאים ובביצועים מעוררי השראה וקנאה ל-10 משיריה של יונה וולך, ביניהם "שיר קדמשנתי (סקס אחר)", "כשבאתי לקחת אותה מהעננים", "לא יכולתי לעשות כלום", "אני הולך במישור", "כל נשיפה", "יונתן" ו"קורנליה".

שניים אלה אחראים יותר מכל זמר-יוצר אחר ומכל תוכנית לימודים של משרד החינוך להנחלתה של וולך (שנפטרה בטרם עת שלוש שנים מאוחר יותר, בספטמבר 1985) כמשוררת חשובה ומוערכת על כלל הציבור.

פגישה מחודשת עם האלבום ההוא, ועם תוספות מתבקשות שהצטברו במשך השנים, אמורה להיות רגע מאוד מרגש, מה גם שההרכב שהוקם לביצועו מסעיר ומבטיח לא פחות: אילן וירצברג בשירה ובגיטרות, ערן צור (שהלחין ושר בעבר גם הוא משיריה של וולך) בשירה ובבס, דניאל סלומון בשירה ובפסנתר וירמי קפלן בשירה ובתופים. וגם דנה עדיני איתם, כדי להתמודד עם הצלילים הגבוהים. איזה ליין-אפ!


מרחיבים את המיינסטרים?

הפסטיבל שיתארח שוב בארבעה מאולמותיו של מרכז סוזן דלל (ומופע הנעילה, ב-11.11, ינדוד לאולם נגה היפואי) יציג שוב את החשודים המיידיים – שלומי שבן (עם ישן וקצת חדש), ארקדי דוכין (הפעם עם יהלי סובול), שלמה גרוניך (עם רד-בנד) ומתי כספי (עם מופע לילדים דווקא). את משפחת גפן ייצג השנה האבא, יהונתן, ודווקא משפחת בנאי תישאר במפתיע בחוץ.

שלומי-שבן-ענק-צבקר.jpg
שלומי שבן (צילום: יוסי צבקר)

לנוכח המגמה המוצהרת, יותר מתמיד (כדבריו של מנהל הפסטיבל שבי מזרחי, מנהל מחלקת המופעים בעיריית תל-אביב, מפיקת הפסטיבל), לארח אמנים צעירים בהופעה ראשונה, להיחשף לקהלים חדשים ולנסות להרחיב את גבולות המיינסטרים – מאכזב לגלות שאת עלה התאנה המזרחי ילבש הפעם ישי לוי.


ישי-לוי-1.jpg
                      ישי לוי (יח"צ)

נכון שקשה מאוד לאלף את כוכבי הסצינה המזרחית, אבל אלה בדיוק הסיבה וההזדמנות לנסות לאתר את כוכב הפופ הים-תיכוני הבא, או לפחות יוצרים מעניינים ומסקרנים מטעמו. זה לא קורה, אלא אם אהובה עוזרי, אורחתו של ירמי קפלן, נחשבת עדיין לדבר הבא במוזיקה המזרחית.


התנגשות הפסטיבלים


יש לי הרגשה שהרצועה החדשה יחסית (כבר שנה שנייה) של "שבת בבוקר" לילדים תניב גם היא הפתעה. אני לא מכיר את ספר השירים של רינת הופר, אבל אני מכיר את הלחנים האמפתיים והכובשים של דידי שחר (היוצר שנתגלה בפסטיבל הפסנתר, בימים שבהם נערך עדיין בבניין עיריית תל-אביב) ומודע ליכולות הביצוע של שניים משותפיו, ירדן בר-כוכב ועידן אלתרמן, מחצית מההרכב לולה.

רק דבר אחד אני מתקשה להבין: למה לעזאזל פסטיבל הפסנתר צריך להתנגש עם פסטיבל העוד של ירושלים? אי-אפשר להגביר את התיאום בין שני הגופים, שנוכל לראות בנחת גם אופנהיים מיוזיק עם מיכל שפירא וגם את המחווה לשירי אבן-עזרא, גם את המופע המיוחד של אתי אנקרי וגם את יא-יא כהן-אהרונוב?

אתי-אנקרי-נעמי-שפירא.jpg
אתי אנקרי (צילום: נעמי שפירא)

ואיזה מזל שפסטיבל אינדינגב השישי יתקיים בסופשבוע זה (חמישי עד שבת, מצפה-גבולות) ללא תחרות במרכז. בעצם: איזה מיינסטרים יכול להעמיד תחרות למוזיקת אינדי?


17/10/2012   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע