סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2024 דצמבר 
א ב ג ד ה ו ש
1011121314
15161718192021
22232425262728
293031
טור אישי
 
מאת: עמוס אורן פותח קופה: בעניינו של האמן העצמאי
 

 
 
אפרופו הכנס למען תקצוב וקידום האמן העצמאי ושינוי המציאות הקיימת, שיתקיים היום, ששי, 22 ביוני, 14.00 בצוותא תל אביב – כמה סוגיות בעניינו של האמן העצמאי


מהו אמן עצמאי?
 
איך מגדירים אותו, אם בכלל? האם אמן הוא מי שמחליט שהוא אמן, אפילו סתם כך, בהחלטה שרירותית? האם אמן הוא מי שרכש השכלה פורמלית בתחום אמנותו המוצהר? או שאמנותו נרכשה "במחיר" שנים של עבודה והתנסות? והאם פרמטר "זמן העיסוק" הוא רלוונטי לאמנותו?
 
ומהו עצמאי? זה שיוצר לעצמו, כבודד ללא קבוצה? זה שיש לו מעמד "עצמאי" במס הכנסה? או, כפי שמארגני כנס מכוונים אליו, זה שאינו שייך לממסד התרבותי והאמנותי המתוקצב ואינו "נהנה" מתמיכת מדינה לצרכי היצירה והאמנות שלו?
 
והשאלה המהותית, כבר בשלב זה של הצגת הדברים, היא מדוע המדינה חייבת לתמוך באמן העצמאי? לא תפקיד המדינה לתמוך בבעלי מקצוע, עיסוק ומשלח יד כלשהו, מה מותר האמן - עצמאי או "ממוסד" (שאין דבר כזה, כפי שנראה להלן) - מעובדים "רגילים"? העובדה שהוא עוסק באמנות, שהיא לכאורה או למעשה, גבוהה, חשובה ונחשבת יותר? לדעת מי?
 
כלומר, נגיד שכן, שהאמן הוא "חיה" מועדפת, בגין תרומתה לחיי התרבות והאמנות במדינה, וראוי לתמיכתה, הבעיה המרכזית היא הגדרת היחסים בינו לבין הריבון, זכויות מול חובות, תרומה מול תמורה, ומי יקבע אותם, מי יפקח עליהם, מי ינהל אותם? והאם, עדיין, אחרי כל האלה, האמן יישאר "עצמאי" ולא יהפוך ל"ממסדי", ולא ביצירה ובאמנות חלילה, אלא במעמדו לצרכי התחשבנות עם המדינה?
 
עמדת המדינה
 
ידועה, ברורה וכמעט חד-משמעית. בחיים המדינה לא תיתן כסף כתמיכה לבנאדם פרטי, יהיה האמן הכי מוכשר וראוי בעולם, להבטחת עיסוקו, אלא במסגרת פרס הוקרה והערכה (ממלגות התפנות ועד פרס ישראל). נכון לעכשיו ועד שתשתנה הגישה, המדינה - באמצעות מינהל התרבות - מתקצבת רק מוסדות, ארגונים ועמותות, בכפוף למערכת כללים וקריטריונים ברורה ושקופה (שיש בה פרמטרים של ותק וזמן, הוכחת תרומה ותועלת והתנהלות כספית מאוזנת, נקייה ומבוקרת).
 
וכיוון שמינהל התרבות לא ערוך, לא בנוי ולא יכול להתנהל מול כל המאות והאלפים שמגדירים את עצמם כאמנים עצמאיים, הם חייבים להתאגד במוסדות, ארגונים וגופים יציגים, שיפנו בשמם. ספק אם הם מסוגלים להתארגן לכאלה, וספק גדול עוד יותר אם עמותות ואיגודים אלה יעמדו בקריטריונים.
 
והעובדה שלכנס לא ניתנה כותרת ממצה, קצרה וקולעת, ושמארגניו לא הצליחו למצוא רעיונאי שימכור עבורם את רעיון הכנס, כבר מלמדת. 
   
חוק הקולנוע
 
מן הסתם, הוא המודל שמנחה את התנהלותם של האיגודים "המקצועיים" של האמנים העצמאים. חוק הקולנוע יצר מציאות מאתגרת ביחסי מדינה-אמנות. בגדול הוא פתרון מצוין לאמנים עצמאיים - ואין זאבים בודדים כמו יוצרי קולנוע - שמספק חמצן לפעילותם בתמורה לתכניות מפורטות, באמנות וביישום.
 
הדוגמה מצוינת, כי היא דרך מצוינת, נכונה ויעילה לתמיכה, באמצעות מוסד מייצג (המועצה הישראלית לקולנוע; הקרן לקולנוע), שבנה לעצמו את הקריטריונים הנחוצים כדי לבדוק ולהחליט מי ראוי לתמיכה וכמה. אך בעיקר באמצעות סעיף תקציבי חיצוני ונפרד מתקציב התרבות, ולא כחלק ממנו.
 
השאלה היא אם ניתן לאמץ מודל זה גם לשאר תחומי האמנות בעלי העניין - ציירים ופסלים, קריקטוריסטים וקרמיקאים, רקדנים וכוריאוגרפים, קוסמים ותסריטאים, שחקנים וזמרים, שכולם רוצים להתחבר לעטיני השלטון - וגם לאתר עבורם מקורות מימון ותיקצוב (כמו הכנסות הרשות השנייה לקולנוע).
 
האם מועצה דוגמת הקולנוע היא הגוף הנכון לטפל, נגיד, בתמיכה במוזיקאי פופ ורוק עצמאיים (שלצורך העניין הם אלה שמנסים לפעול ללא חברות תקליטים, שהן "ממסדיות" לכאורה)? או שצריך מבנה אחר, ממוסד דוגמת "`אמנות לעם" ועד למשל, קרנות הון סיכון ממשלתיות (אם יש כאלה)?
 
שחקנים מסובסדים וזמרים עצמאים
 
משום מה נוטים להוציא את השחקנים מחוץ למשחק, כאילו שהם, חלקם לפחות, או 15 אחוז מחברי אמ"י כפי שסבור היו"ר יעקב מנדל, "מסודרים". שהרי הם עובדים בתיאטרונים מסובסדים ו"נהנים" (למה ה"הנאה" הזאת מפריעה לי כל פעם במדובר בכספי ציבור?) מתקציב המדינה. אבל גם כשהשחקן הוא שכיר, כאמן הוא תמיד עצמאי. מעבר לכך, הוא תמיד עלול למצוא את עצמו בחוץ, מפוטר, נפלט, לא נחוץ וללא תעסוקה. עצמאי בשטח.
 
הדוגמה של המוזיקה הפופולרית לא ניתנה בעלמא, כיון שככל הידוע מכל תחומי האמנות והיצירה ששואפים לקבל תמיכת מדינה, פעילים בה כבר מצויים ביוזמה עמוקה, מתמשכת וכנראה בלתי-הפיכה, לקראת העברת `חוק המוסיקה הישראלית` בכנסת, על כל המשתמע ממנו.
 
האם חוק לקולנוע וחוק למוזיקה, בהנחה שהשדולה למענו תישא פרי, אמורים להוביל למערכת חוקים לכל ענף, לגבי כל תחום אמנות בנפרד, או שבאמת ניתן לבנות מודל כללי שישרת את כולם? נשמח לדעת.
 
אמ"י נגד שח"ם ולהיפך
 
מצד אחד, זו כנראה - תיאורטית לפחות -  הדרך היחידה לגייס עוד כספים לתרבות, ממקורות חוץ תקציביים. מצד שני, כל דרך אחרת עלולה - תיאורטית לפחות, במערכות התקצוב הקיימת - לבוא על חשבון הגופים המסובסדים הנוכחיים. כלומר, החלטה לא אחראית - שתכיר במעמד האמן העצמאי ובזכותו לקבל תמיכת מדינה (בכפוף לקריטריונים ולמנגנוני הבקרה) - עלולה לטרוף את קלפי התמיכה הקיימת, ובהיעדר תוספות משמעותיות חיצוניות, עוגת התקציב עשויה להיחתך בצורה שונה.
 
זו אבן המחלוקת בין אמ"י ויו"רה מנדל , כרוח החיה והמתלהמת של הכנס, לבין שח"ם (איגוד שחקני המסך) ויורם חטב שבראשו, כגורם חושב, מאזן ושקול. למנדל לא איכפת מאיפה יבוא הכסף, ובלבד שיגיע, והוא ניתלה בהבטחות (קצת נמהרות, לא בדוקות ולא אחראיות) להכפלת תקציב התרבות של שר התרבות החדש ראלב מג`אדלה, שגם ישתתף בכנס.
 
חטב נזהר. מבחינתו ההבטחות הן דבורים בעלמא, "הכל פוליטיקה", והשר הזה, כקודמיו מטעם "העבודה", הוא פופוליסט שמנסה לשאת חן. חטב חושש ובצדק, שכל סכום נוסף שיינתן לתרבות מעבר להסכם החמש-שנתי, שעיבד השר מאיר שטרית, יקוזז מהתקציב השנתי לו מחויב משרד האוצר. וחזקה על פקידי האוצר שהם לא פראיירים.
 
ובכל זאת. חשוב שהכנס יתקיים. גם כדי להוציא קיטור, למצוא את המשותף ולהפגין נחישות, וגם להעלות את הנושא ואת עובדת הקיום על סדר היום. רק ימים יגידו אם המאבק הזה יתגבש לקריטריונים מדידים ובני ביצוע.


21/06/2007   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (4 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
4. יורם חטב מייצג את ציפי פינס, לא את השחקנים
חגי אייד , תל אביב (24/06/2007)
3. יש תמיכה בכוריאוגרפים עצמאיים
צבי גורן , (24/06/2007)
2. כל הכבוד על הנתוח וההבנה
עודד הנודד , תל אביב (23/06/2007)
1. תודה על הדברים והחומר למחשבה
בנסון , (23/06/2007)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע